יח) ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום. פרה זו באה לטהרה, לטהר הטמאים, מלכות, המקבלת מהשמאל. לשמאל הוא שור, גבורה דז"א, כמ"ש, ופני שור מהשמאל. אדומה, אדומה כשושנה, כמ"ש, כשושנה בין החוחים. אדומה, פירושו גזרת דין, כי הדינים דקו שמאל נקראים אדום.
יט) תמימה, כמו שנאמר בזוהר בעניין, שור תם שור מוּעד. שור תם פירושו דין רפה. שור מועד, דין קשה. אף כאן, תמימה, פירושו דין רפה, גבורה תחתונה, מלכות. גבורה עליונה, גבורה דז"א, היא יד החזקה והקשה.
צד השמאל נקרא שור, ונודע שהארת החכמה נמשכת משמאל. אמנם רק מלמטה למעלה, שהוא אור נקבה, המלכות. וזה נקרא שור תם, דין רפה, להיותו מלמטה למעלה. אבל מבחינת אור זכר, המאיר מלמעלה למטה, קו שמאל דז"א, גבורה דז"א, אסור להמשיך. ע"כ נקרא דין קשה. ונקרא שור מוּעד.
כ) אשר אין בה מום. הוא כמ"ש, כולך יפה רעייתי ומום אין בך. כי להיותה מאירה בהארת החכמה, נקראת יפה. שכל המומים מתרפאים ע״י הארת החכמה. אשר לא עלה עליה עול. עׂל, כתוב בלא ו׳, כמ"ש, ונאום הגבר הוקם עָל. משום שהיא שלוּמֵי אמוּנֵי ישראל. והוא אינו עליה אלא עימה. אשר לא עלה עליה עול, הוא כמ"ש, בתולת ישראל. בתולה ואיש לא ידעה.
יש ב׳ מצבים במלכות:
א.כמו שהייתה ביום ד׳ של מעשה בראשית, ב׳ מאורות הגדולים, שהיו ז״א ומלכות מלבישים ב׳ קווי הבינה, ז״א הלביש קו הימין דבינה, והמלכות קו שמאל דבינה. ואז הייתה המלכות גדולה כמו ז״א, כי לא הייתה מקבלת מז״א אלא מבינה, מאותו מקום שז״א היה מקבל.
ב. לאחר מיעוט הירח, שאז התמעטה והייתה למטה מז״א, ומקבלת ממנו.
ויש מעלה במצב הא׳ יותר ממצב הב׳, כי במצב א׳ היא בשלמות המדרגה כמו ז״א. אמנם יש חיסרון גדול, כי אז היא בחכמה בלי חסדים, ואין החכמה שבה יכולה להאיר מבלי חסדים, והיא חושך. וע״כ קטרגה. ויש מעלה במצב הב', שאז יש לה חסד מז״א, שהארת חכמה שבה מתלבשת בו, ומאירה בשפע. אמנם יש חיסרון מה שהתמעטה ונעשית מדרגה תחתונה לז״א, ואין לה מעצמה כלום אלא מה שמקבלת מז״א.
פרה אדומה היא המלכות ממצב א׳. שכתוב, אשר אין בה מום, והוא כמ"ש, כולך יפה רעייתי ומום אין בך. כי אז במצב הא׳, שהיא מלבישה את קו השמאל דבינה, ומקבלת ממנה חכמה, אע״פ שהחכמה אינה יכולה להאיר בה, מ״מ מעצמה היא בתכלית השלמות ואין בה מום, וכולה יפה מהארת החכמה שיונקת מקו שמאל דבינה.
אשר לא עלה עליה עול. על, כתוב בלא ו׳, כמ"ש, ונאום הגבר הוקם על, כי, הוקם על, פירושו חסד, הנקרא על. כי במצב הא׳ עוד לא קיבלה המלכות עליה אור החסד מז״א, הנקרא על, אלא שהייתה אז בחכמה בלא חסד. במצב הא' מלכות נקרא אמונה וז״א נקרא ישראל, הם בשלמות אחד, שזה מורה השם, שלומי אמוני ישראל. כי במצב הא' המלכות גדולה ושלמה כמו ז״א. וע״כ אינה צריכה להזדווג עם ז״א, אלא מקבלת מבינה. כמ"ש, אשר לא עלה עליה עול, שהוא ז״א. והוא אינו עליה אלא עימה, כי ז״א אינו אז למעלה מהמלכות, אלא במדרגה שווה עם המלכות. אשר לא עלה עליה עול, הוא כמ"ש, בתולת ישראל, וכן, בתולה ואיש לא ידעה. כי במצב הא' המלכות בתולה, שאינה מזדווגת עם ז״א, אלא מקבלת שפעה מהבינה. וע״כ המלכות בתולה, כי לא עלה עליה עול, ז״א. ועניין שריפת הפרה עד לאפר, שמצב הא׳ אינו יכול להתקיים, והיא מתמעטת עד לנקודה, וחוזרת ונבנית למצב הב', שבמצב הזה כל קיומה.
כא) ונתתם אותה אל אלעזר, משום שמצוותה בסגן ולא בכוהן גדול. לאלעזר ולא לאהרון, כי אהרון שושבין של המלכה, וע״כ אינו ראוי למעשה הפרה, שהוא דין. ועוד שאהרון אינו בא מצד טהור, אלא מצד קדוש. ומשום שפרה אדומה באה לטהרה, ע״כ לא ניתנה לו.
כב) כל דבר שבפרה, המלכות, היא בשבע, ז׳ כיבוסים ועוד, משום שהמלכות שבע שנות השמיטה, שכוללת ז"ס חג״ת נהי״מ, ונקראת בת שבע. וע״כ כל מעשיה בשבע. כל מה שנעשה מפרה הזו, הוא כדי לטהר ולא לקדש. ואע״פ שניתנה לסגן הכוהנים, לאלעזר, הוא אינו שוחט ואינו שורף, כדי שלא יימצא דין מצדו. וכש"כ אהרון, שבמדרגה השלמה יותר מאלעזר, שאינו צריך להימצא שם ולהזדמן שם.
כג) פרה זו, כיוון שנעשית אפר, צריכים להשליך בה, עץ ארז ואזוב ושְנִי תולעת. ואסף איש טהור, ולא קדוש. והניח מחוץ למחנה במקום טהור, כי אינו נקרא טהור, אלא מצד שהיה תחילה טמא.
כד) למֵי נידה חטאת היא. משום שכל דינים התחתונים וכל אלו הבאים מצד הטומאה, מקבלים כוחם מהמלכות, בעת שיונקת מצד האחר, מצד השמאל, כמו שהייתה במצב הא׳. ויושבת בדין, כמ"ש, מָלאה דם הודשנה מחֵלב. אז כל הדינים של צד הטומאה מתעוררים ומתעלים ושורים בעולם. כיוון שעושים מעשה של שריפת הפרה, למטה, וכל הדין הזה נעשה בפרה הזו, ומשליכים עליה עץ ארז ואזוב ושני תולעת, אז נחלש הכוח של צד הטומאה, ובכל מקום ששורים, הם נשברים ונחלשים, ובורחים משם, כי כוח שלהם נראה להם נשבר ומדוכא, כמו שנעשה בשריפת הפרה, ואז אינם שורים באדם, והוא נטהר.
כה) ע״כ נקראים מי נידה, שפירושו, מים לטהר כשהעולם שורה בדין, וצד הטומאה התפשט בעולם, כמו בטומאת נידה. כאן נכללו כל מיני טומאה וכל מיני טהרה. ומשום זה טומאה וטהרה הן כלל עליון של התורה.
כו) פרה אדומה תמימה. אסור לחרוש בשבת חרישה של שור, כמ"ש, על גבִּי חרשו חורשים. ושכינה תחתונה, מלכות, היא פרה אדומה מצד הגבורה. והיא תמימה מצד החסד, אברהם, שכתוב בו, התהלך לפניי והיה תמים. אשר אין בה מום, מצד עמוד האמצעי, ז״א, המייחד שמאל וימין שלה. אשר לא עלה עליה עול, מצד שכינה עליונה, חירות, בינה. במקום ששולטת המלכות, הכלולה מכל, והזר הקרב יומת, אין רשות לס"א לשלוט, לא שטן, ולא משחית, ולא מלאך המוות, שהם מצד הגיהינום.