נג) ושַבח אני את המתים שכבר מתו, מן החיים אשר המה חיים. כל מעשיו של הקב״ה הם בדין ובאמת, ואין מי שישאל כנגדו שאלות, וימחה בידו, ויאמר לו, מה אתה עושה. וכרצונו עשה הכול.
נד) ושבח אני את המתים. האם שלמה המלך משבח את המתים יותר מן החיים? והרי לא נקרא חי, אלא מי שהוא בדרך אמת בעוה"ז, כמ"ש, ובְנָיָהוּ בן יְהוֹיָדָע בן איש חי. והרשע שאינו הולך בדרך אמת נקרא מת. והאם שלמה המלך משבח את המתים מן החיים?
נה) אלא ודאי כל דבריו של שלמה המלך נאמרו בחכמה. ושבח אני את המתים, אילו לא היה כתוב יותר, הייתי אומר, שמשבח את המתים יותר מן החיים. אבל כיוון שכתוב, שכבר מתו, נמצא בזה דבר אחר בחכמה. שכבר מתו, פירושו, שכבר מתו בזמן אחר, שהסתלקו מהעולם וניתקנו בעפר, שחזרו והתגלגלו ובאו לעוה"ז. כש"כ שקיבלו עונש פעם ושתיים, כי היו ב"פ בעוה"ז, וזה ודאי שניתקן מקומו ביותר שבח מאלו החיים שעוד לא קיבלו עונש הגלגול.
נו) וע״כ כתוב, ושבח אני את המתים שכבר מתו. שכבר מתו, אלו שהם חיים ונקראים מתים. שנקראים מתים, משום שטעמו טעם המוות, ואע״פ שנמצאים בעוה"ז, הם מתים, ומבין המתים הוחזרו. ועוד, כי הם עומדים לתקן על מעשים הראשונים, שעשו קודם מיתתם, ע״כ נקראים מתים, להיותם מתקנים המעשים של מי שמת. מן החיים אשר המה חיים, כי עוד לא טעמו טעם המוות, ולא קיבלו עונשם, ואינם יודעים אם הם זכאים בעולם ההוא או לא.
נז) צדיקים הזוכים להתקשר בצרור החיים, ביסוד דז״א, זוכים לראות בכבוד המלך העליון הקדוש, כמ"ש, לחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו. ומדור שלהם יותר עליון מכל המלאכים הקדושים וכל מדרגותיהם, כי מקום עליון זה, אין העליונים והתחתונים זוכים לראותו. כמ"ש, עין לא ראתה אלקים זולתך, שהוא עדן העליון.
נח) ואלו שאינם זוכים לעלות כל כך כמו אלו, מקום יש להם למטה כפי דרכיהם, ואלו אינם זוכים למקום ההוא, ולראות כמו שרואים אלו שלמעלה, אלא אלו עומדים במקום של עדן התחתון ולא יותר. עדן התחתון הוא עדן שנקרא חכמה התחתונה, המלכות, והיא עומדת על הגן שבארץ. וההשגחה של עדן הזה על הגן. ואלו הצדיקים עומדים בגן עדן זה שבארץ ונהנים מעדן הזה, מחכמה תתאה.
נט) ההבדל בין עדן התחתון לעדן העליון הוא כיתרון האור מן החושך. עדן התחתון נקרא עדנה, נקבה. עדן העליון נקרא עדן, זכר. עליו כתוב, עין לא ראתה אלקים זולתך. עדן התחתון נקרא גן, כלפי עדן שלמעלה. ונקרא עדן כלפי הגן שלמטה. ואלו הנמצאים בגן שלמטה, בגן עדן הארץ, נהנים מאותו העדן שעליהם, חכמה תתאה, בכל שבת ובכל חודש. כמ"ש, והיה מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו.
ס) ועל אלו אמר שלמה, מן החיים אשר המה חיים עדֶנה, כי אלו המתים שכבר מתו, הם במדרגה עליונה יותר מהם. אלו, שכבר מתו וקיבלו עונשם ב"פ. ואלו נקראים כסף מזוקק, שנכנס לתנור פעם ושתיים ויצא ממנו הזוהמה, והתברר ונעשה נקי. וטוב משניהם את אשר עדן לא היה, כלומר רוח ההוא העומד למעלה ומתעכב מלרדת למטה, שזה עומד בקיומו, שעוד לא חטא, ואין לו לקבל עונש, ויש לו מזון ממזון העליון שלמעלה למעלה.
סא) טוב מכולם מי שבא לעוה"ז, ולא נפרד מהקב״ה, ואינו בגלוי, וכל דבריו הם בצנעה. זהו זכאי חסיד ששמר מצוות התורה וקיים אותם ועסק בתורה יומם ולילה. זה מתאחד ונהנה במדרגה עליונה על כל שאר בני אדם, וכולם נשרפים מהסתכלות בחופה של זה.
סב) בשעה שאמר הקב״ה למשה, ייאסף אהרון אל עמיו, נחלש כוחו. וידע שנשבר זרוע הימין שלו, חסד, והזדעזע כל גופו. כיוון שאמר, קח את אהרון ואת אלעזר בנו, אמר לו הקב״ה, משה, הרי זרוע אחר השאלתי לך, והפשט את אהרון. ואהרון ייאסף, הרי אלעזר יהיה אצלך ימין הזה תחת אביו. ועכ"ז לא מילא מקום בזמן ההוא כאביו, שהרי ענני כבוד הסתלקו, ולא חזרו אלא בזכותו של משה, ולא בזכות אלעזר.
סג) ויעש משה כאשר ציווה ה' אותו, ותיקהל העדה. למה לעיני כל העדה? משום שאהרון היה אהובו של העם יותר מהכול, ולא יאמרו שמת ע"י משה. ומשה משך את אהרון בדברים, עד שעלו אל ההר, וכל ישראל היו רואים, בשעה שהפשיט משה לבושי אהרון והלבישם לאלעזר.
סד) מהו הטעם שמשה פשט את בגדי אהרון? אלא משה הלביש בהם את אהרון, בשעה שעלה לכהונה. כמ"ש, וילבש אותו את המעיל. ע״כ עתה הסיר משה ממנו מה שנתן לו, והקב״ה הסיר ממנו מה שנתן לו, את נשמתו. ושניהם הפשיטו את אהרון מכל. משה הסיר מה שבחוץ והקב״ה מה שבפנים. וכל עוד שלא הסיר משה, הקב״ה לא הסיר. אשרי חלקו של משה.
סה) אשרי חלקם של הצדיקים, שהקב״ה רוצה בכבודם, כי התקין הקב״ה לאהרון, מיטה ומנורה של זהב המאירה, ומשל עצמו לקח אותה, ממנורה ההיא שהיה מדליק ב"פ בכל יום. ואח"ז סתם פי המערה וירדו.
סו) פי המערה היה פתוח, וכל ישראל היו רואים את אהרון מת, ונר המנורה דולק לפניו, ומיטתו יוצאת ונכנסת, כדי שיראו ישראל שהוא מת. וענן אחד עומד על המיטה. ואז ידעו ישראל כי אהרון מת. וראו שהסתלקו ענני כבוד מישראל. כמ"ש, ויראו כל העדה כי גווע אהרון. וע״כ בכו את אהרון כל בית ישראל, גברים ונשים וטף, כי אהובם של כולם היה.
סז) אלו ג׳ אחים עליונים קדושים, למה לא נקברו במקום אחד, והאיברים התפזרו, אחד כאן, ואחד כאן, ואחד במקום אחר? אלא יש שאומרים, שבמקום שהיו עתידים ישראל להסתכן שם, מתו כל אחד, כדי להגן על ישראל. וניצלו. כי כל אחד מת כראוי לו. מרים מתה בקודש. והייתה בין צפון לדרום. כי מרים הייתה מרכבה למלכות, שהיא בין ימין ושמאל דז״א, המכונים דרום צפון. אהרון, שהיה מרכבה לחסד, שמת בהור ההר, היה לצד ימין. משה, שמת בהר העבָרים, היה באמצע כראוי לו, כי משה היה מרכבה לקו אמצעי, ת״ת. אחז הר הזה של משה, בהר של אהרון, ואסף קברה של מרים להר
ההוא של משה, שהיה אחוז מב' צדדים מימין ומשמאל. כי קו האמצעי כולל ימין ושמאל. וע״כ נקרא הר העברים, ע"ש המעבר שיש בין שני צדדי ההר, המעברים, והמעבר אחוז בצד זה ובצד זה, בימין ובשמאל.
סח) אשרי חלקם של הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב. ואע״פ שהם במקום אחר בעולם אחר עליון, זכותם עומדת בעוה"ז לדורי דורות. ובשעה שישראל חוזרים בתשובה לפני הקב״ה, וגזרה נגזר עליהם, אז קורא הקב״ה את הצדיקים העומדים לפניו למעלה, ומודיע להם, והם מבטלים גזרה ההיא, והקב״ה מרחם על ישראל. אשרי הם הצדיקים שעליהם כתוב, ונחךָ ה׳ תמיד.