פד) לא תירא לביתה משלג, כי כל ביתה לָבוש שנים. כנ"י יונקת מב׳ צדדים, פעם ברחמים ופעם בדין. כשרוצה לינוק ברחמים, נמצא מקום שהרחמים יתיישבו בו. כשרוצה לינוק בדין, נמצא מקום שהדין יתיישב בו, ולשרות עליו. כי כך הוא בכל מקום, שאינו שורה דבר שלמעלה, עד שנמצא מקום שישרה עליו. וע״כ כנ"י, לא תירא לביתה משלג, משום שכל ביתה לבוש שנים. זה אינו שורה אלא בזה, לבן באדום ואדום בלבן. אין הימין, חסד, שלם בלי השמאל, דין. ולהיפך. כי קו ימין, החולם, שבו אין הי׳ יוצאת מאויר, ו״ק חסר ג״ר. וע״כ צריך לשמאל, שממנו נמשך החכמה. ואז יש לימין ג״ר. וקו השמאל, השורוק, שבו יוצא הי׳ מאויר, ויש לו חכמה. אבל חכמה בלי חסדים הם דינים קשים, ואינה יכולה להאיר. ולפיכך אין המלכות מושכת חסדים, ימין ורחמים, עד שיש לה מכבר הארת החכמה. שאז נעשה הארת החכמה מקום ובית קיבול לאור הרחמים והחסדים, שהם נעשים בו ג״ר. וכן אין המלכות מושכת החכמה משמאל, דין, אלא א״כ יש לה חסדים ורחמים מכבר. ואז החכמה מתלבשת תוך החסדים ומאירה. וכל עוד שאין לה חסדים, החכמה שמקבלת היא חושך ולא אור. הרי שהחסדים הם מקום ובית קיבול אל החכמה.
ונודע, שאם החכמה מאירה לבדה במלכות בלי התיישבות בחסדים, אז המלכות קופאת. וע"כ כנ"י, לא תירא לביתה משלג, שאינה יראה מקיפאון, משום שכל ביתה לבוש שנים. אל תקרא שנים, אלא שניים, שני אורות, חכמה וחסדים יחדיו, אשר אז אין האורות קופאים. זה אינו שורה אלא בזה, לבן באדום, שחסד שמימין, לבן, שורה בחכמה שבשמאל, אדום. וכן, אדום בלבן, שחכמה שבשמאל, אדום, שורה בחסדים שבימין, לבן.
פה) אל תירא אותו. ב"פ בתורה נמצאת המילה, אותו, שהיא שלמה בב׳ ווים. אחד כאן, ואחד בפסוק, עד דרוש אחיך אותו. משום שפירושם אות ממש, ואינן נגזרות מהמילה, את. עד דרוש אחיך אותו, שצריך לפרש סימן ואות של אבידה ההיא.
פו) אף כאן "אותו" זה, הוא עוג שהתדבק באברהם, ומאנשי ביתו היה, וכשנימול אברהם, כתוב, וכל אנשי ביתו. שזה עוג, שנימול עימו וקיבל אות קדוש הזה. כיוון שראה עוג, שישראל מתקרבים אליו, אמר, הרי ודאי אני הקדמתי המצווה העומדת להם, כי הקדים להימול לפני יצחק אבינו. וזה שם כנגדו, לבטוח בו.
פז) בו בשעה ירא משה, איך הוא יכול לעקור הרושם שרשם אברהם. אמר, ודאי הרי הימין שלי, אהרון, מת. כי צריכים ימין לנצח את זה. ואם נאמר שיש אלעזר, הרי הוא הימין של הלבנה, המלכות, ולא שלי, שאינו ימין דז״א, ימין משה, כמו אהרון. ואות הזה של עוג, הוא לימין דז״א, כי אברהם הוא ימין דז״א.
פח) מיד אמר הקב״ה, אל תירא אותו, מפני אות שלו, ואפילו לימין אינו צריך. כי בידך נתתי, השמאל שלך יעקור אותו מהעולם. כי עוג פגם את רושם הברית שלו. ומי שפגם אות הזה, ראוי להיעקר מהעולם מעצמו. כש"כ השמאל שלך, שהוא ידך, יעקור אותו מהעולם. ומשום זה נעקר מהעולם. ואע״פ שהוא גיבור מבני הגיבורים, ומשום שרצה להשמיד את ישראל, נפל בידי
משה ונשמד.
פט) משום זה השמידו ישראל הכול, בניו וכל עמו וכל אשר לו. כמ"ש, ויכו אותו ואת בניו ואת כל עמו. וכתוב, ונַך אותו ואת בָּנָו. בנָו כתוב, חסר י' של סימן הרבים, וקוראים בניו.
צ) אשרי הם ישראל, שמשה הנביא היה ביניהם, שבשבילו עשה הקב״ה כל אלו האותות. והקב״ה לא כרת בריתו עם שאר העמים להתקשר בהם, אלא עם ישראל, שהם בניו של אברהם, שכתוב בו, ובין זרעך אחריך לדורותם ברית עולם. וכתוב, ואני זאת בריתי אותם, אמר ה׳, רוחי אשר עליך, ודבריי אשר שמתי בפיך, לא ימושו מפיך.