תלו) מדבר שקר תרחק, ונקי וצדיק אל תהרוג. מצווה להשוות את בעלי הדינים ולהתרחק מדבר שקר, שלא יאמרו, משוא פנים יש בדבר. כי הקב"ה, כתוב בו, אשר לא יישא פנים, ולא ייקח שוחד, בסופי תיבות נמצא אחד. דיין הזה צריך להיות כמו האחד, שהוא הויה אחד, שלא ייקח שוחד, שהוא יהיה בצורתו.
תלז) וכן בדין, צריך להשוות שני בעלי הדינים כאחד, שלא יטה הדין לזה יותר מזה, אלא במשקל אחד, עד שיקבלו הדין. ולאח"כ, כל אחד נידון לפי מעשיו.
תלח) צדיק, יצה"ט שופטו. רשע, יצה"ר שופטו. בינוני, זה וזה שופטו. מי שהוא מעה"ח, שנמשך מז"א, אין לו דין כלל, אין לו יצה"ר. וזהו צדיק גמור, וזהו צדיק וטוב לו. ואין טוב אלא תורה, כמ"ש, כי לֶקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו. וצדיק ורע לו, הוא מעצה"ד טו"ר, המלכות. ונקרא צדיק, למרות שרע לו, שהוא היצה"ר, אלא משום שיצה"ט שולט עליו, נקרא צדיק ורע לו, שרע הוא תחת רשותו.
תלט) רשע וטוב לו. התורה הנקראת טוב. נקרא רשע, משום שעלה להיות ראש ביצה"ר שלו, והטוב הוא תחת רשותו, כעבד תחת רבו. ואע"פ שרשע מכתיר את הצדיק, וצדיק גמור יכול להענישו, גם להעניש לצדיק לא טוב, כי משום טוב ההוא שהוא תחת רגליו של הרשע, אין להענישו, אולי יחזור בתשובה ויתגבר על יצרו, והיצה"ר יהיה עפר תחת רגליו.
תמ) שמצד הרשע וטוב לו, השכינה שוכבת, כמ''ש, ותגַל מרגלותיו ותשכב. זהו, ושפחה כי תירש גבירתה. שפחה נקבה של יצה"ר. יצה"ר זכר, עליו כתוב, וכבודי לאחר לא אתן. והזר הקָרב יומת. כי יצה"ר נקרא אחר, ונקרא זר.
תמא) ומצד הצדיק ורע לו, השכינה עטרה על ראש האדם, והשפחה, היצה"ר, נכנעת תחת גבירתה. ומצד הצדיק הגמור, אין זר ואין יצה"ר. ומצד הרשע הגמור, אין לו חלק בשכינה, כי אין חלק לאדם בשכינה, אלא מצד הטוב.
תמב) ואין השכינות שוות. כי השכינה של העצה"ד טו"ר, כיסא, בעולם הבריאה, או בגוף האדם. אבל השכינה של עה"ח, בעולם אצילות, עליה כתוב, לא יגורך רע. אבל משום שכתוב
בה, ומלכותו בכל מָשלה, מי שפוגם, המקום שלה, שבבריאה או בגוף האדם, נחשב כאילו
עשה קלון במטרוניתא עצמה שבאצילות. כי ביזיון המטרוניתא מי שמזלזל במקומה. וביזיון המטרוניתא הוא ביזיון של המלך, ז"א, ונמצא פוגם גם בז"א.
תמג) כש"כ מי שמעביר אותה ממקומה שבבריאה, ושׂם שפחה תחתיה, כי בכל מקום שפוגם, אין המטרוניתא שורה שם אלא השפחה, שהיא פגומה ושורה במקום פגום. והפגם של האדם מחמת עוונותיו, פוגם בכל האיברים שלו, עד שאין המטרוניתא מוצאת מקום לשכון שם. ואין לו תקנה, עד שיחזיר אותה על כל האיברים שלו, שישוב על כל עוונותיו.
תמד) אמר רבי שמעון, משה, משום זה אתה מתקן בחיבור הזה של רמ"ח מצוות, להמליך את הקב"ה על כל האיברים של השכינה, בכל מצווה ומצווה, ואין אתה דואג לכבודך. אשרי חלקך, שכמו שאתה ממליך את הקב"ה על כל איברי השכינה, שהם בעלי מידות של כל ישראל. כי בעלי מידות הם איברי השכינה. כך עושה הקב"ה להשרות שמו עליך, וימליך אותך על כל מחנות עליונים והתחתונים.