תעה) בע' קולות האיילה, השכינה, מכניסה ראשה בין ברכיה. ראשה, זה צדיק יסוד עולם. בין ברכיה, נו"ה, ונשבע לה בצדיק, לגאול את בניה בבוקר, שהוא אריה, חסד. בוקר, ימינו של אברהם, חסד, משיח בן דוד, היוצא מיהודה, שכתוב בו, גור אריה יהודה. לכן כתוב, חי ה' שכבי עד הבוקר. עד שיופיע משיח בן דוד, אריה, בוקר, אור החסד.
תעו) ובה מוליך לימין משה זרוע תפארתו. משום שת"ת, מדרגת משה, גוף, הכולל ו"ס חג"ת נה"י, וחסד הוא זרוע ימינו. משה נקשר בשם ע"ב, חסד, מדרגת אברהם, שע"ב (72)עולה בחשבון ד"פ ח"י (18), ח"י עולה בחשבון ג"פ ו', וו"ו, שהן ראשי תיבות מג' הפסוקים, וייסע, ויבוא, ויט, שהוא השם ע"ב שיש בג' ענפי אבות, חג"ת. כי וייסע הוא חסד, ויבוא גבורה, ויט ת"ת. הם ג"פ ח"י שנקשרו בש' של משה. שיש בה ג' ענפים, ג' פנים, אריה שור נשר. הכתוב בהם, ופני אריה אל הימין לארבעתם, ופני שור מהשמאל לארבעתן, ופני נשר לארבעתן. שהם חג"ת. מ"ה ממשה הוא, ודמות פניהם פני אדם, מלכות. כי אדם בגי' מ"ה (45). והוא ח"י הרביעי, חי ה' שכבי עד הבוקר. שע"י אור הבוקר, יושלם ח"י הרביעי, מלכות. ויושלם השם ע"ב, הכולל ד"פ ח"י שבד' פנים של המרכבה, המרומזים מש' של משה ובמ"ה של משה.
תעז) זרוע השמאל, גבורה, שלומדים בו, שמאל דוחה וימין מקרבת. שאע"פ שהקדים זמן הגאולה לחודש תשרי, אמנם כיוון שתשרי שמאל לחודשים, תהיה דוחה את הגאולה, כדי שלא ימות משיח בן אפרים בדינים של השמאל. כי משיח בן אפרים הוא גלגול של ירבעם, שיש קטרוגים עליו, מחמת שחטא והחטיא את הרבים. וע"כ דוחה מתשרי, שמאל, עד שיתקרב הימין, פסח, זרוע ימין, חסד. ואז ייגאלו, לקיים הכתוב, כימי צאתך מארץ מצרים אַראֶנו נפלאות. שבניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל. ובחסד עליון ריחמתיך אמר גואלך ה'.
תעח) ואח"כ נוטלים כולם מגבורה, שממנו משיח בן אפרים, שבא לקבל נקמה משונאיו. כי כך צריכים תחילה לנקות התבואה, שהוא ישראל, בימין. ואח"כ לשרוף הקש, בשמאל. כמ"ש, והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש ודלקו בהם ואכָלום. ואסיפת התבואה היא בעמוד האמצעי, שבו כתוב, וייאסף. נאסף לבית, לשכינה.
תעט) אבל במדרגת משיח בן יוסף, כתוב, עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה, משיח בן יוסף שנקרא שור. שעליהם כתוב, בפרוח רשעים כמו עשב. מפסח עד תשרי תהיה הגאולה, שנקראת עד. ומשם ואילך תהיה השמדה שלהם. עד שמגיע לתשרי, שהוא שור, בו יתקיים כלחוך השור.
תפ) והסמיכה של ישראל בזמן הגלות בימין, אריה, חסד. אבל הקימה שלהם, הגאולה, בגוף האילן, ז"א. וזהו שלומדים, כל הכורע כורע בברוך, צדיק, יסוד, שכתוב ביוסף הצדיק, והנה תסוּבֶּינה אלומותיכם, ותשתחווינה לאלומתי. וזהו, חי ה' שכבי עד הבוקר. שלהיותם בחינת כריעה ושכיבה, צריכים לסמיכה בחסדים מיסוד. וכל הזוקף זוקף בשם, במדרגת משה למעלה, דעת, ומשה למטה, ת"ת. בו יקומו כל ישראל, כאיברי הגוף, שכולם זקופים בו, בעת שהוא בעמידה. ובזה, כל הזוקף זוקף בשם, שעליו כתוב, ואדעךָ בשם.
תפא) משיח בן דוד, אריה, חסד, יהיה מימינו של משה. משיח בן יוסף, שור, גבורה, משמאלו. והם ג' קווים. מימין אברהם, חסד. משמאל יצחק, גבורה. משה נשר, ת"ת, באמצע. שלשלת שלהם, ג' הקווים המכונים שלשלת, הוא מצד יעקב, שהם ג' קווים הכלולים ביעקב, ת"ת, והם ש' של משה, הרומז על ג' קווים הכלולים במשה, קו האמצעי, דעת. קדושה לך ישלשו, שכל קו כלול משלושתם. שמצד אריה, חסד, יש ג' פנים של האבות חג"ת, שלושתם נקראים אריות. בוקר, מג' פנים הכלולים בשמאל, שלושתם נקראים פרים מנגחים. וג' פנים הכלולים בעמוד האמצעי, משה ויעקב, נקראים נשרים. ועליהם כתוב, ואשא אתכם על כנפי נשרים, ואביא אתכם אליי. נמצא שג' קווים הם תשעה, שכל אחד כלול משלושה. והעשירית או הרביעית לג' קווים הכוללים, היא אדם, שהוא מ"ה בשמו של משה, הרוכב על ג' חיות, אריה שור נשר. שהם ג' ענפי ש' שבשמו של משה.
תפב) וכתוב בישראל, ויִרדו בדגת הים, הממונים שבים שמצד הנחש, השר של מצרים שהתפשט בגלות האחרונה. מים עד ים. ובעוף השמיים, ערב רע, מעמלקים נפילים, תערובת של כל האומות בגלות האחרונה, בכל צד, בין בישראל, בין בישמעאל, בין בעשיו. ובבהמה, אלו הם בני עשיו, שממשלתם בכל הארץ.
תפג) ויתקיים במשיח הכתוב. ויירְד מיָם עד ים, ומנהר עד אפסֵי ארץ. וכך בב' משיחים, וכך בישראל. והכול בזכות מ"ה של משה, פני אדם. ויבואו, דגל של משיח בן דוד, מיהודה, שאריה רשום עליו, והדגל של משיח בן יוסף, אשר שור רשום עליו, והדגל של שילה, שהוא משה, שבגי' שילה. אריה לימין, שור לשמאל, נשר באמצע. כי משה נשר, קו האמצעי, הכולל ימין ושמאל. ואדם על כולם, שבכל אחד מג' פנים כלול בו אדם. שד' פנים לכל אחד מג' חיות, ד' שבטים, שבכל אחד מהם ג' חיות, אריה שור נשר, שהם י"ב. ואצל פני אדם, מ"ה שמו, שאדם בגי' מ"ה, יהיו בני משה, שיתקיים במשה, ואעשך לגוי גדול ועצום ממנו. אז, מ"ה שהיה הוא שיהיה. משה, גואל במצרים, הוא גואל לעתיד. ואשר להיות כבר היה, שב' משיחים, בן יוסף ובן דוד, כבר היו, כי כבר היה יוסף וכבר היה דוד.
תפד) והאלוקים יבקש את נרדף. ישראל. שכתוב בהם, ואַתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם. שהיו נרדפים לפני הערב רב, זאבים הרעים. הרי בנימין זאב יטְרף לנגדם, שטורף אותם. ויתקיים בעת ההוא, בבוקר יאכל עַד, עד כי יבוא שילה, שהוא משה. ובוקר, בוקר של אברהם, חסד. בבוקר, בעת שיתגלה החסד הגדול, יתגלה עד, משה. ולערב יחלק שלל, ערב של יצחק, המלכות הנבנית מקו שמאל, ששם ב' המשיחים. בימינה משיח בן דוד, בשמאלה משיח בן יוסף. באחד, יאכל וישחית הממונים של אוה"ע, שזה מבית יוסף, ובאחד יחלק אותם לישראל, שהוא מבית דוד.
תפה) ישראל, שהם איילה, נרדפים מן הרשעים, שהם אריות. ויתעורר נפתלי, שהוא איילה שלוחה הנותן אמרֵי שפֶר. יתעורר בימין, אריה, משיח בן דוד, שכתוב, גור אריה יהודה מטֶרף בנִי עליתָ. ויחזור על אוה"ע, כרע שכב, לטרוף אותם. מי יקימנו, מי הוא אל אחר, שבזמן ההוא, יקים אותו ולא ייתן לו לטרוף אותם. או אומה ולשון, שיוכלו להקים אותו מלטרוף אותם.
תפו) וישראל, כיונה, נרדפים מפני הנשר, שהוא מצד העופות של אוה"ע. בזמן ההוא יתעורר נשר דקדושה, ויפרוש כנפיו על ערב האומות ועשיו וישמעאל, שהם עמלקים, וערב רע של ישראל. וטרף אותם, שלא יישאר אחד מהם, לקיים מה שכתוב בישראל, ה' בדד ינחֶנו ואין עימו אל נכר.
תפז) משם והלאה אין מקבלים גֵרים, כמו שלומדים, אין מקבלים גרים לימות המשיח, ואוה"ע שיישארו, יעורר הקב"ה חיה של אדם לשלוט עליהם, לקיים בהם הכתוב, כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו. ולקיים בישראל, וירדו בדגת הים ובעוף השמיים ובבהמה. ומוראכם וחיתכם יהיה על כל חית הארץ.
תפח) ומצד התבואות, חמישה מיני לחם השבורים מכולם, בדישה וטחינה, והם: חיטה, שעורה, כוסמת, שיבולת שועל, שיפון. המשיל אותם לישראל, כמ"ש, קודש ישראל לה' ראשית תבואתׂה. תבואתה, כתוב עם ה', שמורה על חמישה מיני לחם. כשייצאו ישראל מגלות, יהיו שבורים, עד שיתברר אוכל מתוך פסולת, מקש, שהוא ערב רב, עד שיתבררו ויהיו ניכרים ישראל שביניהם, שכבר נבררו מתוך מוץ ותבן.
תפט) ועד שיתבררו מהם, י' שבשם הויה, הרומזת על מעשר, אינו שורה על ה' דהויה, הרומזת על לחם של חמישה מינים, לקיים השבועה, כי יד על כס יה, שנשבע, שאין השם שלם ואין הכיסא שלם עד שיכריתו זרעו של עמלק. ומשום זה מוץ ותבן אינם מחויבים במעשר עד שיתבררו. אחר שיתבררו ישראל, מתקבצים למקום, הנקרא ירושלים, כמו החיטה, שאחר שנברר ממנה הקש והתבן, מכניסים אותה לאוצר. כך יתקבצו ישראל, תבואה, לירושלים, שבנויה על הר ה'. שכתוב בה, מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו, נקי כפיים. נקי כמו בר, תבואה אחר שבירר האוכל מתוך הפסולת. נַשקו בר, כבתחילה, שכתוב בו יישָקני מנשיקות פיהו. בר, בן, שבזמן ההוא שכבר יהיו נקיים מקש ותבן, שורה שמו עליהם, וקורא אותם בני בכורי ישראל.
תצ) וכך מכל האילנות אין אילן שבור כמו גפן, בנטיעה שלו הוא שבור, שאין לו כוח לעמוד אלא שוכב על הארץ. ובענבים שלו הוא שבור, שהם נכתשים בין רגליים. וכן הזית, הזיתים שלו נכתשים. בגלות נמשלו להם ישראל, כמ"ש, גפן ממצרים תסיע, וכן בגלות הרביעית כתוב, כי כרם ה' צבאות בית ישראל. וכעין זה משולים ישראל לזית, שכתוב, זית רענן יפה פרי תואר. ומשום זה כתוב, אשתך כגפן פורייה ברכתי ביתך, בניך כשתילי זיתים. סמוכים זה לזה, משום שישראל שבורים כמוהם בגלות.
תצא) ואחר שהענבים והזיתים יהיו נקיים מכל פסולת, יתקדשו לביהמ"ק, יין לנסוך על המזבח, וזיתים להדליק הנרות של המנורה. וזכה לזה יין שלא ניסך לעבודה זרה, כי הערב רב הם יין שניסך לעבודה זרה, ומהם משומדים מינים אפיקורסים, משומדים לעבירות שבכל התורה כולה.
תצב) וישראל שכתוב בהם, ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם. ועד שיהיו דרוכים בין רגליהם בגלות, לא יתבררו מהם. ועליהם אמר דוד, למה אירא בימי רע, עוון עקביי יסובֵּני. ועליהם אמר שלמה, צאי לך בעקבֵי הצאן. בעקבי אותיות ביעקב, שעליו כתוב אצל נחש הקדמוני שפיתה את חווה, הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב. אחר שיצאו מהגלות נמשלים לתפוחים, ולכל ריחות טובים, כמו ביציאת מצרים, שכתוב בהם, תחת התפוח עוררתיך.