תצג) המצווה שלאחר זו, להביא ביכורים. ואחריה, להתוודות על הביכורים. ואחריה, להתוודות על המעשׂר. ובעלי המשנה שואלים להבין על המעשר, אם יהיה עשׂורו לפני לקיטתו, משעת חָנְטָה יתעשׂר, או אחר לקיטתו עשׂורו. כגון אתרוג, שאמרו, באילן הולך אחר חנטה. ויש מי שאומר, שבאתרוג הולכים אחר בישול הפירות, כי אתרוג דומה מקצתו לאילן ומקצתו לתבואה, שהם זרעים, שאמרו בהם, שלאחר לקיטתו עשורו, ולא כאילן, אלא עד אחר גמר בישולו, אחר לקיטתו, כזרעים.
תצד) משום שתיקנו לברך "המוציא" מהמקום שבישולו יפה, להוציא לחם שרוף, אלא ממקום שהוא מקבל טעם. כך התבואה, הולכים אחר לקיטתה, שאז היא כבישול פירות, והיא מקבלת טעם.
תצה) וישראל משולים לאילן ולתבואה, כמו אתרוג לאילן, שכתוב בו, ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוקיך. וכך, ראשית גז צאנך תיתן לו. רומז על ישראל, שכתוב בהם, ואַתן צאני. וכך ישראל נמשלו לתבואה, שכתוב בה, קודש ישראל לה' ראשית תבואתו. וע"כ אחר לקיטתו מן הגלות עשׂורו, שאז נקראו קודש לה'.
תצו) ישראל נקראו, אילן גדול וחזק ומזון לכל בו. בו התורה, מזון למעלה, מז"א. בו התפילה, מזון למטה, מנוקבא. ואפילו למלאכים אין מזון אלא ע"י ישראל, שאם לא היו ישראל עוסקים בתורה, לא היה יורד להם מזון מצד התורה, שנמשלה לאילן, כמ''ש, עץ חיים היא למחזיקים בה. ומצד הפרי של התורה, שהיא מצווה.
תצז) וכך נמשלה התורה למים ולאש. ולא היו יורדים מים מלמעלה, והשמש, שהוא אש, לא הייתה יורדת לבשל פירות האילן, אלא בזכות ישראל. ומשום זה כתוב בישראל, התאנה חנטה פגֶיה, שהם בעלי מצוות. והגפנים סמדר נתנו ריח, כשפותחים בתשובה. ואז, מיד כתוב בישראל, קומי לך רעייתי יפתי ולכי לך, מן הגלות.
תצח) משום זה באילן, עה"ח, התורה, ז"א, באלו שעוסקים בתורה, הולכים אחר חנטה, תכף בתחילת העסק, ומעשרים אותם, כי הי', חכמה שורה עליהם, וע"כ מעשרים אחד מי'. ובה מתאספים מהגלות, ה"ת דהויה, ישראל, פירות האילן, התורה. האילן, אות ו', ז"א, התורה. אבל שאר העם, אחר לקיטתו מן הגלות עשורו. אבל בצדיקים כתוב, ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר. הדר במעשים האחוזים ונעשים ע"י בעלי תורה ומצוות, בהם הולכים אחר חנטה כאילן. וע"כ כתוב בהם ביום הראשון, שאינם צריכים לחכות לשעת לקיטה מן הגלות.
תצט) ירק דרכו לגדול על כל מים, ועשורו הוא בשעת לקיטתו, אף אתרוג דרכו לגדול על כל מים. ישראל הדומים לאתרוג, דרכם לגדול על מים, שמצד החכמה אין מים אלא תורה. אתרוג שווה לאילן בשלושה דרכים. אתרוג, מלכות, אחוז בב' צדדים, חו"ג, ב' דרכים, ודרך שלישי, שלאתרוג יש צורת הלב, שאחוז למעלה, הלב רואה, חכמה, ראייה. ואחוז למטה, בדעת, שהלב יודע. דעת היא אילן, פנימיות ז"א. תורה, גוף דז"א, פרי של הדעת, מתפשטת מהדעת. עיניים הן מצוות, בהן הלב רואה.