תקיז) למה ראה הקב"ה לתת הדינים לישראל, פרשת משפטים, אחר עשרת הדיברות? מצד הגבורה ניתנה התורה לישראל. משום זה צריכים לתת שלום ביניהם ע"י דינים ומשפטים, כדי שהתורה תהיה שמירה מכל צדדיה. אין העולם מתקיים אלא על דין, שלולא הדין לא היה מתקיים. ומשום זה נברא העולם בדין והתקיים.
תקיח) כתוב, דינו לבוקר משפט. האם רק לבוקר, ולא כל היום? אלא, לבוקר פירושו, עד שלא יאכלו השופטים ולא ישתו, שכל מי שדן דין אחר שאכל ושתה, אין הוא דין אמת, שכתוב, לא תאכלו על הדם. הוא אזהרה לשופטים, שלא יאכלו קודם שדנו דין, שכל מי שדן דין אחר שאכל ושתה, כאילו מחייב דם חברו ונותנו לאחר, כי דמו ממש נותן לאחר ע"י דין שקר. זהו בכסף. כש"כ בדיני נפשות, שצריכים השופטים להישמר, שלא לדון דין, אלא לפני שאכלו ושתו. וע"ז כתוב, דינו לבוקר משפט. וכתוב, אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ.
תקיט) מי שמשקר בדין, משקר בתיקוני המלך. תיקוני המלך הם אלו שכתוב, עושה חסד ומשפט וצדקה בארץ. וכתוב, כי באלה חפצתי נאום ה'. והכול, חסד ומשפט וצדקה, זה בזה תלוי. אלו הם תיקונים של הכיסא, מלכות, שכתוב, צדק ומשפט מכון כיסאך. וכתוב, והוכן בחסד כיסא.