תקסב) לא תבשל גדי בחלב אימו. גדי מס"א, שלא יינק מהשכינה. בחלב האם היה צריך לומר, מהו אימו? כנ"י, המלכות, היא אינה אימו של צד הטומאה, כי כנ"י אמא הקדושה, בחלקם של ישראל התאחדה, שכתוב, כי חלֶק ה' עמו.
תקסג) אמא, המלכות, התאחדה להם למעלה לצד של הקדושה ולצד של הטומאה, אחד לימין, ואחד לשמאל, שבכל צד יש ימין ושמאל. וכולם תלויים באם הזו, שהיא אמא הקדושה, המלכות, ונאחזים בה.
תקסד) נאחזים בה בשעה שאם הזו יונקת מצד האחר, והמקדש נטמא, ונחש החזק מתחיל להיגלות, אז יונק הגדי מחלב אימו והדינים מתעוררים. וע"כ ישראל מקדימים ומביאים ביכורים, ובשעה שמביאים אותם, צריכים לומר, ולפתוח בלבן, ארמי אובד אבי, שרצה בכשפיו האלו לשלוט על יעקב ועל זרע הקדוש. ולא ניתנו בידו, ולא נמסרו ישראל לצד הזה. וע"כ מעבירים בזה כוח הנחש, והגדי לא יוכל לינוק מחלב אימו. וע"כ כתוב, ראשית ביכורי אדמתך תביא, לא תבשל גדי בחלב אימו, שלא יינק צד הזה מחלב אימו, המלכות, שלא ייטמא המקדש, ולא יתעוררו הדינים.
תקסה) משום זה, לא יאכלו בשר בחלב כל זרע הקדוש, וכל מי שבא מצד הקדוש, כדי שלא לתת מקום למי שאינו צריך, כי במעשה תלוי הדבר, שצריכים מעשה למטה כדי לעורר למעלה. אשרי הם ישראל מכל העמים עכו"ם, שריבונם קרא עליהם, ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה. וכתוב, כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך. וכתוב, בנים אתם לה' אלוקיכם.
תקסו) בשעה שמעשיהם של ישראל אינם טובים, כתוב, עמי נוגשׂיו מעולֵל ונשים מָשלו בו. כל מי שאוכל מאכל של בשר ושל חלב בשעה אחת, או בסעודה אחת, שהם מתחברים יחד, כמו שאוכל בשר בחלב ביחד. ארבעים יום נראה גדי מקולס בעורו, שנִצלֶה כולו כאחת ביחד עם ראשו, לאלו של מעלה, וחבורה של הטומאה מתקרבת עימו, וגורם לעורר בעולם דינים שאינם קדושים.
תקסז) ואם הוליד בן בימים האלו, משאילים לו נשמה מצד האחר, שאינה צריכה לו, כי מטמאת אותו. וכתוב, והתקדשתם והייתם קדושים, ולא תטמאו את נפשותיכם. הבא לטמא מטמאים אותו, שכתוב, ונִטמֵתם בם חסר א', שהיא טומאה אטומה יותר מכל הטומאות, שאין לו רשות להיטהר כמו שאר מיני טומאות שמטהרות. ועוד שמפחד מחיות רעות כי נראה בעיניהם כמו גדי ויכולות להזיק, כי הצלם של אדם עבר ממנו.
תקסח) רבי ייסא התיר לאכול תרנגול בגבינה או בחלב. אמר רבי שמעון אסור לך. שאיש אינו צריך לתת פתח למינים הרעים. לך לך אומרים לנזיר, סביב סביב, אל הכרם לא תקרב. ודאי הוא אסור לך, כי יש בו חומרת השחיטה כמו בבהמה. ומי שמתיר זה, כתוב בו, ותשקו את הנזירים יין, כי מי שמתיר זה מתיר זה. שהפגם הנעשה למעלה, אחד בהם. וכתוב, לא תאכלו כל תועבה. כל בא לכלול הכול.
תקסט) במה זכו דניאל, חנניא, מישאל ועזריה, שניצלו מנסיונות האלו, אלא משום שלא נטמאו במאכלם. כתוב, וישם דניאל על ליבו, אשר לא יתגאל בפַת בַּג המלך. המאכל של רשע נבוכדנצר היה בשר בחלב, וגבינה עם בשר, חוץ ממאכלים אחרים. וזה עלה על שולחנו בכל יום.
תקע) ודניאל שנשמר מזה, כשהשליכו אותו לבור האריות, היה שלם בצלם ריבונו, ולא השתנה צלמו לצלם אחר, וע"כ יראו האריות ממנו, ולא חבלו אותו. ורשע ההוא, בשעה שהמלכות הוסרה ממנו, ועם חיות השדה היה מגורו, הוסר צלם פניו ממנו. ומיום ההוא לא נראה צלמו כצלם האדם, וכל בהמה שבאה, נראה לה שהוא צלם של מינה, ונקבה שלה, והיו כולם באים עליו. והרבה פעמים היו אוכלים אותו חיות השדה, לולא שנגזר עליו אותו עונש, כמ"ש, והוא במלכים יתקלס. משום זה כולם יתקלסו בו כל זמן ההוא.
תקעא) כתוב, ומקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב ובריאי בשר מכל הילדים האוכלים את פת בג המלך. נראה מראיהם טוב, שצלם ריבונם לא הוסר מהם, ומאחרים הוסר. משום שלא נגעלו בגיעולי מאכלם.