תקעב) ואל משה אמר. השכינה אמרה. עלה אל ה', כמ"ש, ומשה עלה אל האלוקים. כדי להקים עימהם ברית, משום שנפרעו, מה שלא יצאו ממצרים, שאז נימולו ולא נפרעו, וכאן כבר נפרעו ונכנסו באות ברית, שכתוב, שׁם שׂם לו חוק ומשפט, שפירושו מילה ופריעה, ושם ניסהו באות הקדוש שהתגלה בהם. וכאן התקיים בהם ע"י משה כריתת הברית, שכתוב, וייקח משה את הדם ויזרוק על העם.
תקעג) וחצי הדם זרק על המזבח. לא כתוב במזבח, כי מזבח מלכות, וכריתת הברית ביסוד. על המזבח רומז ליסוד שממעל המלכות. והשתחוויתם מרחוק, כמ"ש, מרחוק ה' נראה לי. וכתוב, ותיתַצב אחותו מרחוק. שעמדה הלבנה, המלכות, במיעוטה, וע"כ כתוב, והשתחוויתם מרחוק. ובה בשעה זכו ישראל יותר בחלק הקדוש, וכריתת ברית קודש בהקב"ה.
תקעד) ואל משה אמר, עלה אל ה'. אמרה לו השכינה, הסתלק למעלה, כי אני וישראל נשתתף יחד בשלמות על ידך, מה שלא היה כן עד עתה. כתוב, וייקח משה חצי הדם וישם באגנות, שחילק אותו לשניים, כדרך שעושים בכריתת ברית, חצי הדם זרק על העם, וחצי הדם זרק על המזבח, יסוד. וכתוב, הנה דם הברית, אשר כרת ה' עימכם.
תקעה) וניגש משה לבדו אל ה'. אשרי חלקו של משה, שהוא לבדו זכה, מה שלא זכה אדם אחר. ישראל זכו עתה, מה שלא זכו עד שעה ההיא. ובשעה ההיא התקיימו בקיום עליון קדוש. ובשעה ההיא התבשרו, שיהיה ביניהם מקדש. כמ"ש, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.
תקעו) ויראו את אלוקי ישראל, ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר. זאת קומתך דמתה לתמר. כמה חביבה כנ"י לפני הקב"ה, שאינה נפרדת ממנו, כתמר הזה שהזכר אינו פורש מהנקבה לעולם, ואינם עולים זה בלא זה, כך כנ"י אינה נפרדת מן הקב"ה.
תקעז) בשעה שנדב ואביהוא ושבעים זקנים ראו, כתוב, ויראו את אלוקי ישראל, שהתגלתה עליהם השכינה. את, שכתוב את אלוקי, מורה שהוא מרחוק. את, כולל מה שיש בתוכו. שראו מה שיש בפנימיות השכינה.
תקעח) כתוב, היא החיה אשר ראיתי בנהר כבר. מי היא חיה הזו? חיה קטנה, המלכות, וחיה עליונה, בחג"ת מחזה ולמעלה דז"א. וחיה קטנה שבקטנות, שהיא חיה בעולם היצירה.