מג) מי עלה שמיים ויירד, מי אסף רוח בחופְנָיו, מי צרר מים בשִׂמלה, מי הקים כל אפסֵי ארץ, מה שמו ומה שם בנו כי תדע. הכול בהקב"ה, שהוא הכול. מה שמו ומה שם בנו כי תדע, זהו הקב"ה. מה שמו, הוי"ה. ומה שם בנו, ישראל. כמ"ש, בני בכורי ישראל. מי עלה שמיים, זה משה, כמ"ש, ואל משה אמר, עלה אל ה'.
מד) מי עלה שמיים, זהו אליהו, שכתוב בו, ויעל אליהו בסערה השמיים. ואיך היה יכול אליהו לעלות השמיים, הרי השמיים כולם אינם יכולים לסבול מגוף של עוה"ז, אפילו כגודל גרעין חרדל, ואיך כתוב, ויעל אליהו בסערה השמיים?
מה) אלא כמ"ש, ויירד ה' על הר סיני. וכתוב, ויבוא משה בתוך הענן ויעל אל ההר. והרי הקב"ה שהיה בהר סיני, הוא כמ"ש, ומראֵה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר, ואיך היה יכול משה לעלות אליו?
אלא כמ"ש במשה, ויבוא משה בתוך הענן ויעל אל ההר, שנכנס בענן כמי שמתלבש בלבוש. וכתוב, ואל משה אמר, עלה אל ה', שג"כ התלבש בענן ונכנס בתוכו. ובענן קָרב אל האש, ויכול להתקרב. אף כך אליהו, שכתוב, ויעל אליהו בסערה השמיים, שנכנס בסערה והתלבש בסערה, ועלה למעלה.
מו) בספרו של אדה"ר נאמר, באלו תולדות שיבואו לעולם, יהיה רוח אחד שיירד לעולם בארץ, ויתלבש בגוף, ושמו אליהו. ובגוף ההוא יסתלק מן העולם, ויתפשט מגופו ויישאר בסערה. וגוף אחר של אור יזדמן לו, להיות בו בין המלאכים. וכאשר יירד לעוה"ז, יתלבש בגוף ההוא, שנשאר בעולם ההוא, בסערה, ובגוף ההוא ייראה למטה, ובגוף האחר של אור ייראה למעלה. וזהו כמ"ש, מי עלה שמיים ויירד, שלא היה אדם, שרוח שלו יעלה לשמיים אחר הסתלקות הגוף, ויירד אח"כ למטה, כמו אליהו, שעלה למעלה וירד למטה.
מז) מי עלה שמיים ויירד. מי עלה שמיים, זה אליהו. ויירד, זהו יונה. שהוריד אותו הדג לתוך התהומות, למעמקי הים. יונה בא מכוחו של אליהו, שהיה לו נפש אליהו. לפיכך אליהו עלה ויונה ירד. זה שאל נפשו למות, וזה שאל נפשו למות. ומשום זה נקרא בן אמיתַי, שכתוב, ודבר ה' בפיך אמת.
מח) מי צרר מים בשמלה. מי צרר, זה אליהו, שקשר קשר המים בעולם, ולא ירד טל ומטר השמיים. בשמלה, זה אליהו, שהיה מביא האַדֶרת שלו לעשות ניסים, שבקע בה הוא ואלישע, את הירדן. מי אסף רוח בחופניו. זה אליהו, שהחזיר רוחו של אדם לתוך גופו אחר שמת.
מט) מי הקים כל אפסֵי ארץ. זה אליהו, שאחר שצרר המים, ונשבע על המטר, הנה אח"כ חזר בתפילה, והקים כל העולם, שירד מטר, וניתן מזון לכל. מה שמו, אליהו. ומה שם בנו, אליהו. ומה שמו, כשעלה למעלה, אליהו. ומה שם בנו, כשירד למטה, ונעשה שליח לעשות ניסים, שמו אליהו.
נ) מ"י עלה שמיים, זהו הקב"ה. מ"י שֵם הבינה. שמיים, ז"א, מעלה את הבינה. ד' רוחות העולם, ד"ס חגת"מ שמחזה ולמעלה דז"א, הם המרכבה העליונה לבינה, מ"י, והם יסודות הראשונים לכל, וכולם תלויים במקום, שנקרא מ"י, שהם מרכבה לה.
נא) כשנמצאת שעת רצון לפני הקב"ה, לייחד מרכבה עליונה במרכבה תחתונה, שתהיינה כולן אחת, אז יוצא קול ממקום קדוש העליון, שמיים, ז"א, ומקהיל כל אלו הקדושים שלמטה, הצדיקים שבעוה"ז, וכל השרים הקדושים, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, וכל מחנות העליונים, המלאכים, שיהיו כולם מוכנים יחד. כמ"ש, ויקהל משה, זהו השמיים, ז"א. וכמ"ש, את כל עדת בני ישראל, אלו הם י"ב מחנות עליונים הקדושים, המרכבה התחתונה, שהמלכות רוכבת עליהם, והם מעלים את המלכות לזיווג עם ז"א.
מרכבה העליונה, חגת"מ שלמעלה מחזה דז"א, ד' רגלי הכיסא של הבינה. והם י"ב, כי כל אחד מחגת"מ כלול מחג"ת. ועד"ז מרכבה תחתונה היא ד"ס נהי"מ של הנוקבא, הנקראות ד' חיות או ד' מלאכים, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, או ד' מחנות מלאכים. וגם הם י"ב, כי כל אחד מד"ס נהי"מ כלולה מנה"י. כמו שהתבאר בחגת"מ. ועד"ז ד' המלאכים וד' המחנות, הם י"ב מחנות עליונים הקדושים. כי ד' מחנות מלאכים, כלול כל מחנה מג' מחנות, והם הנושאות את הכיסא, המלכות, לזיווג עם ז"א.