עד) ויאמר ה' לדג, ויָקא את יונה אל היבשה. בשעה שברא הקב"ה העולם במעשה בראשית, ביום החמישי ברא דגי הים, אז ציווה ואמר, שיהיה עתיד דג אחד לבלוע את יונה, ויהיה במעיו ג' ימים וג' לילות, ואח"כ יקיא אותו לחוץ.
עה) כל מה שעשה הקב"ה במעשה בראשית, בכולם הִתנה עימהם. ביום הראשון ברא את השמיים, התנה עימהם שיעלו את אליהו השמיימה בסערה. ביום ההוא ברא האור, והתנה עימו שיחשיך השמש במצרים ג' ימים, כמ"ש, ויהי חושך אפילה בכל ארץ מצרים שלושת ימים.
עו) ביום השני ברא הרקיע, שיהיה מבדיל בין מים למים. והתנה עימהם הקב"ה, שהמים יבדילו לישראל בין טומאה לטהרה להיטהר בהם. וכך היה.
עז) ביום השלישי הוציא את הארץ מתוך המים, והִקווה המים, ועשה ממקווה המים ההוא, שנקוו למקום אחד, את הים. והתנה עם הים להעביר את ישראל בתוכו ביבשה, ולהטביע את המצרים. וכך היה. עוד התנה עם הארץ, שתפתח את פיה במחלוקת קורח, ותבלע את קורח וכל עדתו. וכך היה.
עח) ביום הרביעי ברא השמש והלבנה, כמ"ש, ויהי מאורות ברקיע השמיים, והתנה עם השמש, להיות עומד בחצי השמיים בימי יהושוע. התנה עם הכוכבים לעשות מלחמה עם סיסרא.
עט) ביום החמישי ברא דגי הים ועוף השמיים. והתנה עם העופות, שעורבים יזונו לאליהו, שכתוב, ואת העורבים ציוויתי לכלכלך שם. ציוויתי, במעשה בראשית. והתנה עם דגי הים, שיזדמן דג אחד לבלוע את יונה, ולהקיא אותו לחוץ.
פ) ביום השישי ברא את האדם. והתנה עימו שתצא ממנו אישה שתזין לאליהו. שכתוב, הנה ציוויתי שם אלמנה לכלכלך. הנה ציוויתי, מיום שנברא העולם. אף כאן כתוב, ויאמר ה' לדג. ויאמר, מששת ימי בראשית אמר לו.