ק) וייכתב ספר זיכרון. יש ספר למעלה, חכמה, ויש ספר למטה, מלכות. זיכרון הוא אות הברית הקדוש, יסוד, שלוקח ומקבץ אליו כל החיים שלמעלה, כל המוחין העליונים. ספר זיכרון הם ב' מדרגות שהן אחת. וזה שם הוי"ה: שם, הוא אחד, המלכות. הוי"ה, הוא אחד, ז"א. והכול מילה אחת הוא. כך ספר זיכרון מילה אחת הוא, אבל כולל ב' מדרגות שהן מלכות ויסוד.
קא) משום שיש שם, ויש שם. יש שם למעלה, שנרשם ממה שלא ידוע ולא נרמז בידיעה כלל, מכתר, ונקרא נקודה עליונה, חכמה. ויש שם למטה, המלכות. שכתוב, מקצה השמיים ועד קצה השמיים, כי קצה השמיים, יסוד, נקרא זיכרון, ושם הוא נקודה שלמטה מיסוד, המלכות, שהיא שם של זיכרון ההוא, קצה השמיים, הנוטל כל החיות שלמעלה, המוחין.
וזהו קצה השמיים למטה, יסוד, והשם שלו הוא נקודה שלמטה, מלכות, ונקודה זו, הוא ספר העומד בחשבון, מוחין דמספר. כמ"ש, וייכתב ספר זיכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו. שספר זיכרון הוא לחושבי שמו, שמשפיע מוחין של חשבון ומספר. ספר ושם הם דבר אחד מכל הבחינות, כלומר, מלכות.
קב) נקודה זו, משום שעומדת באמצע, היא עליונה על כל אלו שהתאחדו בה. ו"ק, ישסו"ת, התאחדו בספר העליון, חכמה, והיא עליונה עליהם. ו"ק, ו' היכלות דבריאה, התאחדו בספר התחתון, מלכות, והוא עליון עליהם. ספר עליון, ספר תחתון, והכול נקרא תורה.
חכמה עילאה, ספר העליון, מבחינת עצמה נעלמת לגמרי, שהיא או"א עילאין. אלא מתגלה ע"י הבינה, ישסו"ת, כי בה מתגלה החכמה. אמנם לא במקומה עצמה, אלא כדי שתשפיע אל המלכות, ספר התחתון. וע"כ נקראים ישסו"ת מרכבה אל החכמה העליונה. וגם המלכות, אחר שניתקנה נקודה אמצעית של היישוב, כבר אין החכמה מתגלה בה עצמה, אלא ע"י ז' היכלות שלה שבבריאה, כי בהם מתלבשים כלים דאחוריים של המלכות. ואין מקום גילוי החכמה אלא בכלים דאחוריים של המלכות.
הנקודה באמצע היישוב, שחזרה לבחינת פנים, היא עליונה על ו"ק, ז' היכלות דבריאה, המתאחדים בה. אע"פ שאחוריים של המלכות מלובשים בהם, והם מתאחדים בה, והחכמה מתגלה עליהם, ואינם מחוברים יחד עם המלכות, כי המלכות היא פָּנים ובחינת חסדים, והם בחינת אחוריים וכלי גילוי לחכמה דשמאל. וע"כ הזוהר מדמה אותה לחכמה עילאה, ספר עליון, או"א עילאין. שהם עצמם בבחינת חסדים, והחכמה שבהם, מתגלה בכלים דישסו"ת, ו"ק שלהם. כך המלכות בבחינת חסדים, אחר שניתקנה לבחינת נקודה האמצעית של היישוב, והחכמה שלה מתגלה בו"ק שלה, בז' היכלות דבריאה.
ונאמר, שו"ק התאחדו בספר העליון, והיא עליונה עליהם. וו"ק התאחדו בספר התחתון, והוא עליון עליהם. כי ספר העליון וספר התחתון דומים זה לזה, שהם עצמם בבחינת חסדים, והחכמה שבהם מתגלה במרכבה שלהם. וע"כ נקראים שניהם ספר, ושניהם נקראים תורה. כי שווים זה לזה.
קג) מה ההפרש בין ספר עליון לספר תחתון? ספר העליון הוא תושב"כ, חכמה עילאה, משום שהיא סתומה ואינה עומדת אלא בכתב, שראוי להתגלות, כי שם מקום ישסו"ת, שיתגלה החכמה למטה, במלכות. והמקום הוא עוה"ב, ישסו"ת. ספר התחתון הוא תשבע"פ. על פה, הם המרכבות שלמטה, ז' היכלות דבריאה, שהמלכות עומדת עליהם. משום שאינם בכלל הכתיבה העליונה, שאינם בבחינת העלם, כמו חכמה עילאה שבישסו"ת, הנקרא כתב. ע"כ נקראים, על פה, שהוא הגילוי מה שיש בכתב. כי במקום המלכות מתגלה החכמה בכלים דאחוריים שלה, ההיכלות דבריאה.
קד) ותורה זו עומדת על פה. על ז' היכלות, שהם הפה שלה לגילוי החכמה. כמ"ש, ומשם ייפרד והיה לארבעה ראשים, שמהגן, המלכות, ולמטה, מתחיל עולם הפירוד. נמצא, שז' היכלות דבריאה כבר בעולם הפירוד. ע"כ המלכות עומדת ממעל להם, על פה. ותורה העליונה, חכמה עילאה, אע"פ שגם היא עומדת למעלה מהמרכבה שלה, ישסו"ת, מ"מ לא נקראת תורה שעל הכתב, אלא שבכתב, שעומדת בתוך הכתב. וכתב, ישסו"ת, נעשה היכל על החכמה העליונה. והחכמה עליונה עומדת תוך ההיכל ההוא ונסתרת שם. כי הכתב, ישסו"ת, הוא ג"כ עולם אצילות, כמו חכמה העליונה. ע"כ נחשב הכתב להיכל שלה. ונקראת משום זה תושב"כ, ולא תורה שעל הכתב.
קה) אבל תורה שלמטה, המלכות, עומדת על המרכבה שלה. ונקראת, על פה, כי היא עומדת עליהם. ומשום שאינה נחשבת מפנימיות, מכלל הכתיבה, שאין החכמה שבה נעלמת ע"י ההיכלות, כמו התושב"כ, כי כתיבה מורה העלם, עד שבא מי וקורא הכתב ומגלה אותו, והחכמה שבה מתגלה בהיכלות ואינה נעלמת. ע"כ לא נעשו ז' היכלות להיכל לנקודה ההיא, מלכות, כמו הישסו"ת, שנעשה היכל לנקודה העליונה. כי היכל פירושו כיסוי, והם אינם מכסים. אמנם בפני עצמם נקראים גם הם היכלות, וזהו משום שהחכמה שבהם היא באחוריים. ומשום שהמלכות עומדת עליהם, היא נקראת תרומה.