תנ) כתוב, עינייך בשדה אשר יקצוֹרוּן. למה צריך כאן לכתוב את זה? כמה מקראות הם בתורה, שנראה שאינם צריכים להיכתב, ואנו רואים שכולם הם סודות עליונים. ועוד, מקרא זה מי שרואה אותו, ואינו מסתכל בו, דומה למי שלא טעם תבשיל מעולם.
תנא) ברוח הקודש נאמר זה, משום שראה בועז, הדיין של ישראל, את העניוות של הצדֶקת ההיא, שאינה מגביהה עיניה לראות במקום אחר, אלא מול פניה, וראה כל מה שראתה בעין טובה, ולא הייתה בה עזות מצח, שיבח עיניה.
תנב) משום שיש עיניים שבגללם אינה שולטת ברכה במקום ההוא. ובועז, עין טובה ראה בה, שכל מה שהסתכלה, הייתה בעין טובה. ועוד שראה, שהייתה הצלחה בידיה, שכל מה שהייתה לוקטת, התווסף בשדה. ובועז הסתכל, שרוח הקודש שורה עליה. אז פתח ואמר, עינייך בשדה אשר יקצורון.
האם משום שהיו לוקטים אלו האחרים, ע"כ אמר לרות, עינייך בשדה אשר יקצורון והלכת אחריהן? א"כ איך אמר, שתלך אחריהן, ולא היה צריך לכתוב אלא, וליקטת אחריהן? מהו, והלכת אחריהן? אלא בשביל עיניה אמר, והלכת אחריהן, כי עיניה היו גורמות ברכות מרובות. וע"כ, והלכת אחריהן, אחר עינייך. כל בני העולם אין להם רשות ללכת אחרי עיניהם, ואת, תלכי אחרי עינייך, כי עינייך גורמות ברכות מרובות.
תנג) עינייך בשדה אשר יקצורון. בועז ראה ברוח הקודש, שעתיד לצאת ממנה מלכים עליונים
ושליטים, שהם עיניים של הכול. כמו שהייתה תמר, שכתוב בה, ותשב בפתח עיניים, שהתיישבה בפתח, שיצאו ממנה מלכים שליטים עליונים, הנקראים עיניים, כמ"ש, אִם מֵעֵיני העדה. כי כמו שכל איברי הגוף אינם הולכים אלא אחרי העיניים, והעיניים מנהיגים לכל הגוף, אף כך, מלכים וסנהדרין וכל אלו השליטים, הכול הולכים אחריהם. ומשום זה אמר לה, עינייך, שאלו הם המלכים והשליטים העתידים לצאת ממנה.
תנד) בשדה אשר יקצורון. שדה, זהו ציון וירושלים, כמ"ש, ציון שדה תיחרֵש. וכתוב, כריח שדה אשר ברכו ה', שזה ירושלים. וע"כ כתוב, עינייך בשדה. שאלו העיניים שלה העתידים לצאת ממנה, אינן שולטות אלא בשדה. אשר יקצורון, כי משדה ההוא היו לוקחים כל בני עולם תורה, ואור המאיר, כמ"ש, כי מציון תצא תורה.
תנה) והלכת אחריהן, באלו מע"ט שאני רואה בך. וכתוב, הלוא ציוויתי את הנערים לבלתי נוגעֵך. כי האישה דעתה קלה, וע"כ הזהיר הנערים, שלא ייגעו בה. וכתוב, וצָמִית והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים. וצמית, לשון נקי. שאם חשקך להתדבק באדם לקיים זרע בעולם. והלכת אל הכלים, אלו הם הצדיקים, שנקראים כלי ה', כמ"ש, היבָּרוּ נושאי כליה', שעתידים הצדיקים, שיביאו אותם כל העולם מתנה למלך המשיח. והם כלי ה', כלים שהקב"ה נהנה מהם. אלו הם כלים שבורים, שבורים הם בעוה"ז, כדי לקיים התורה. והשימוש שהקב"ה משתמש בהם, אינו משתמש אלא מתוך כלים ההם. וכאשר מתדבק בהם ושתית.