רעה) אח"כ עשה הקב"ה לאדם לבושים אחרים מעלי האילנות שבגן עדן. וכתוב, ויעש ה' אלקים לאדם ואשתו כותנות עור וילבישֵם, אמנם בתורתו של רבי מאיר כתוב, כותנות אור. מחמת שהיו מעלי אילנות שבגן עדן, שהם אורות. כי מתחילה היו הלבושים של אדם מאחוריים של הגן שלמעלה, המלכות דאצילות, מהפרסא שלה. ולאחר החטא היו מגן עדן הארץ, שבעולם עשיה, ויוצאים מהגן. ואלו הלבושים היו מעלים ריחות ובשמים של הגן, שהנפש מתיישב בהם ושמח בהם. כמ"ש, ויָרַח את ריח בגדיו ויברכהו. כי התיישבו נפשו ורוחו של יצחק בריח ההוא.
רעו) משום זה, כשיצא השבת, צריכים להריח בבשמים, שנפשו תתיישב בריח ההוא תמורת ריח העליון הקדוש שהסתלק ממנו. וריח המשובח שבבשמים הוא הדס. כי הקיום של מקום הקדוש, המלכות, שהנשמות יוצאות ממנה, הוא הדס. וזהו ג"כ הקיום של נפש האדם, כמו של מעלה, להתקיים מהעירום ההוא, שנשאר בו אחר הסתלקות תוספת הנשמה של שבת.
חג"ת דז"א מכונים הדסים. מבחינת מה שמשפיעים הארת חכמה אל המלכות. כי הארת החכמה מכונה ריח. ונמצא שהדסים אלו מקיימים את המלכות, שעיקרה היא הארת חכמה. המלכות נקראת מקום. הדס, חג"ת דז"א, מעלים ריח, הארת חכמה, להשפיע למלכות. וע"כ לוקחים הדס, לקיים נפשו של אדם במוצ"ש, אחר הסתלקות הנשמה יתרה.
רעז) כשיצא השבת, התלבש אדה"ר באלו הלבושים של גן עדן הארץ, המעלים ריחות ובשמים לקיים נפשו במקום רוח הקדוש העליון המכובד, שהוא זוהר עליון דאצילות, שהסתלק ממנו. והדס הוא קיום הנפש, כמו שבעליון, מתקיים קיום הנפש, המלכות.