אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת פקודי, חלק א' / כל הנחלים הולכים אל הים

כל הנחלים הולכים אל הים

1. אלה פקודֵי המשכן, משכן העדוּת. כתוב, כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא. כל הנחלים, הם נחלים ומעיינות קדושים, הספירות דז"א, שהתמלאו ויצאו להאיר ולמלא לים הגדול, שהוא המלכות. וכיוון שים הגדול התמלא מצד אלו הנחלים, אז הוא מוציא מים ומשקה לכל חיות השדה, כמ"ש, ישקו כל חיְתו שׂדיי, שהן המדרגות דבי"ע.

2. קודם כתוב, המשלח מעיינים בנחלים. ואח"כ כתוב, ישקו כל חיתו שׂדיי ישברו פראים צמאם, שאלו הן המרכבות שלמטה, בבי"ע, הנקראות חיות השדה ופראים, וכאשר הים, המלכות, מקבל אותם המעיינות, אורות דז"א, מקבל אותם כולם ושואב אותם לתוכו. ואח"כ מוציא מים לצד האחר, שהוא המרכבות הקדושות שלמטה בבי"ע, ומשקה אותם. וכולם נמנים ונפקדים בשם. שכל המדרגות שהמלכות משקה אותן, קוראת אותן בשם. כמ"ש, לכולם בשם יקרא. ומשום זה כתוב, אלה פקודי המשכן, שהמשכן הוא המלכות, והמדרגות שמשקה אותן, כלי המשכן, הם פקודים שלה, הנקראים בשם.

חזרה לראש הדף