83.משה ציווה ובצלאל עשה, כדי שיהיה הכול בגוף, משה, ת"ת, וסיום הגוף, ברית קודש, בצלאל, כדי להרבות אהבה וקשר הייחוד במשכן, במלכות, והכול נעשה בימין. ע"כ בכל מקום שנמצא צד ימין, אינה שולטת בו עין הרע. משום זה כתוב, וכסף פקודי העדה. שנמנה בחשבון, שהוא הארת חכמה. ולא כתוב בו כסף התנופה, משום שכסף הזה בא מימין, חסד, וע"כ נמנה הכול במספר, התכללות בשמאל, ועכ"ז מושפע מלמעלה למטה.
84.הרי הברכה אינה שורה בדבר העומד במידה ובחשבון. למה במשכן היה הכול בחשבון? בכל מקום שצד הקדושה שורה עליו, שנמשך מקו אמצעי, המייחד ימין ושמאל, אם החשבון בא מצד הקדושה, שורה עליו ברכה תמיד, ואינה עוברת ממנו. מאין לנו? ממעשר, משום שבא החשבון לקודש, נמצאת בו הברכה. כש"כ המשכן, שהוא קודש, ובא מצד הקודש.
85.אבל כל שאר דברי העולם, שאינם באים מצד הקדושה, אין הברכה שורה עליהם כשהם בחשבון. משום שס"א, שהוא רע עין, יכול לשלוט עליו. וכיוון שיכול לשלוט עליו, לא נמצאת בו ברכה, כדי שלא תַגענה ברכות לרע עין ההוא.
86.ומדידה של קדושה, וחשבון של קדושה, תמיד התווספו בו ברכות. ע"כ כתוב, וכסף פקודי העדה. כלומר, בחשבון. פקודי העדה, ואין יראה מעין הרע ומכל חשבון, כי הברכות שורות בכל מלמעלה.
87.בזרעו של יוסף אינה שולטת עין הרע, משום שבא מצד ימין. ע"כ נעשה המשכן ע"י בצלאל, כי הוא שורה בצד יוסף, ברית קודש, יסוד. וע"כ, משה מצווה ובצלאל עושה, שיהיה הכול בגוף, משה, ת"ת. וסיום הגוף, בצלאל, יסוד, אות ברית קודש, להרבות אהבה וקשר הייחוד במשכן, המלכות. והכול נעשה בימין. ומשום זה כתוב, וכסף פקודי העדה מאת כיכר, שחשבון הוא חשבון מדרגות גדולות ממונות, ג"ר, המתאחדות מימין. וע"כ כתוב, מאַת כיכר, שמורה על ע"ס, שבכל אחת עשר, כי יש בהן ג"ר.
88.כתוב, עיני ה' אל צדיקים ואוזניו אל שַוועָתם. ולמה אנו רואים כמה צדיקים בעוה"ז,שאפילו מזונות כעורבי השדה אינם יכולים להשיג?
89.כל בריות העולם נודעות למעלה, לצד דקדושה, או לצד דס"א. הנודעים למעלה לקדושה, ההשגחה שלה תמיד עליהם. הנודעים לטומאה, השגחתה תמיד עליהם. במקום ששולטת ההשגחה מקדושה, לא ישגיח עליו הס"א, ולא ייקרב אליו לעולם, ולא יוכל להדיחו ממקומו בכל מה שעושה. וע"ז כתוב, עיני ה' אלצדיקים. שמשום זה לא יוכל לשלוט עליהם הס"א.
90. הרי בכל מקום שקדושה שורה, אע"פ שעומד בחשבון, אין הברכה נמנעת משם. והרי ישראל קודש, ובאים מצד הקודש, כמ"ש, קודש ישראל לה'. וכתוב, והייתם קדושים, כי קדוש אני. למה כשעשה דוד חשבון לישראל, היה בהם מוות? כמ"ש, וייתן ה' דֶבר בישראל מן הבוקר ועד עת מועד.
91.משום שלא לקח מהם שקלים פדיון, שכתוב, ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם, ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם. משום שקודש צריך לתת פדיון הקודש, ולא נלקח מהם. כי ישראל קודש, העומד בלי חשבון, וע"כ צריך לקחת מהם פדיון, שעומד בחשבון, והם אינם עומדים בחשבון.
92.משום שקודש הוא עליון של כל המדרגות, או"א עילאין. כמו שקודש עולה על הכול, ויש לו בחוץ קודש אחר למטה, העומד תחתיו, ישסו"ת, המלבישים מבחוץ על או"א עילאין, והוא עומד בחשבון ובמניין. אף כך ישראל קודש, כמ"ש, קודש ישראל לה'. והם נותנים קודש אחֵר פדיון שלהם, העומד בחשבון. ישראל הם האילן, העומד בפנים, כנגד או"א עילאין. פדיון שנותנים הוא קודש אחר העומד בחוץ ועולה בחשבון, כנגד ישסו"ת. ומגן זה על זה.
חשבון הוא המוחין דהארת חכמה. או"א עילאין בחסדים מכוסים מהארת חכמה. רק בישסו"ת, המלבישים עליהם, מתגלה השורש להארת החכמה. ישראל כנגד הקודש שבאו"א. ע"כ אין להם חשבון, כמו או"א עילאין. אלא הם נותנים כופר נפשם, כנגד ישסו"ת, העומדים בחשבון. ואז מגנים זה על זה, שיש להם הברכות מאו"א, ויש להם החשבון מישסו"ת, הנמשך ע"י הכופר שנותנים. ולפיכך כאשר דוד עשה חשבון בישראל בלי כופר, פרץ בהם הדֶבר. משום שישראל עצמם אינם עומדים בחשבון, והסתלקה מהם הקדושה דאו"א עילאין.
93.והיה מספר בני ישראל כחול הים, אשר
לא יימַד ולא ייספר. מהו כחול הים? ב' אופנים יש כאן:
א. כחול הים, פירושו, כי כשהים מעלה גליו ברוגז, והגלים עולים לשטוף העולם, כשמגיעים ורואים את חול הים, מיד נשברים וחוזרים לאחוריהם, ושוקטים, ואינם יכולים לשלוט ולשטוף העולם.
94.כעין זה, ישראל, חול הים, וכששאר העמים, שהם גלי הים, בעלי הרוגז, בעלי הדינים קשים, רואים שישראל מתקשרים בהקב"ה, חוזרים לאחוריהם ונשברים לפניהם, ואינם יכולים לשלוט בעולם.
ב. חול הים אין לו חשבון, ואינו עומד בחשבון ולא במידה, כמ"ש, אשר לא יימד ולא ייספר.
אף ישראל כך, אין להם חשבון ואינם עומדים בחשבון.
95.יש מדידה נסתרת וגנוזה, או"א. ויש חשבון העומד נסתר וגנוז, ישסו"ת, שאע"פ שבהם מתגלה הארת החכמה, שהוא חשבון, אמנם במקומם עצמם אין גילוי אלא צפוּן ונסתר, ורק במלכות מתגלה החכמה שבהם. זה עומד במדידה, וזה עומד בחשבון. וזהו קיום הכול למעלה ולמטה. משום שמדידה שבאו"א, שיעור קומת החסדים שבהם, לא נודע לעולם על מה עומדת מדידה ההיא. וכן לא נודע על מה עומד חשבון שבישסו"ת. וזהו אמונת כל.
96.וישראל למטה אינם עומדים בחשבון, אלא בחסדים מכוסים. והפדיון שנותנים כנגד ישסו"ת עומד בחשבון. ומשום זה ישראל, כשבאים בחשבון, לוקחים מהם פדיון. ע"כ בימיו של דוד, כשעשה חשבון בישראל, ולא לקח מהם כופר, היה רוגז ונאבדו מישראל כמה צבאות ומחנות.
97.משום זה כתוב במעשה המשכן, וכסף פקודי העדה מאת כיכר, וכתוב, לכל העובר על הפקוּדים, כלומר החשבון. והכול התקדש לעבודת המשכן. כיכרים, כמ"ש, מאַת כיכר, חשבון אחד. שקלים, כמ"ש, ואלף ושבע מאות וחמישה ושבעים שקל בשקל הקודש, חשבון אחד. משום שיש עליונים, שעולים לחשבון עליון, האורות שבישסו"ת, בינה, שהיא חשבון עליון, כיכרים. ויש אחרים, שעולים לחשבון אחר, חשבון שבז"א, המאיר אל המלכות. זה עליון, וזה תחתון. משום זה כתוב, ויהי מאת כיכר הכסף לצקת את אדנֵי הקודש. אלו הם האֲדָנים, שהיא המלכות בכללה, שנקראת אדנ"י, מקבלת מחשבון עליון מבינה.