217. הללויה, הללו את ה' מן השמיים. השבח הזה אמר דוד כנגד הוי"ה, ז"א, כלל השבח של הכול. שתי תשבחות הן כעין השם הקדוש העליון, הוי"ה, כלל התשבחות של הכול. והן, הללו את ה' מן השמיים, ותשבחה האחרונה של ספר תהילים, שהוא כלל תשבחות כולם, שכתוב, הללויה הללו אל בקודשו. אבל זה על עשרה מינים, שכתוב בו עשר פעמים, הללו, כנגד ע"ס דז"א. הללו את ה' מן השמיים, הוא על שבע, שכתוב בו שבע פעמים הללו, כנגד שבע ספירות חג"ת נהי"מ דז"א. והכול אחד בשם הקדוש.
218. הללויה הללו את ה' מן השמיים. הוא התחלת ו"ק, חג"ת נה"י, להתפשט למטה, שזהו ז"א, העומד לשאלה, להשגה. כמ"ש, כי שְאל נא לימים ראשונים, אשר היו לפניך, שהם ז' ימים חג"ת נהי"מ דז"א. עד כאן יש רשות לשאול. וכתוב, לְמִן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ, ולמקצה השמיים ועד קצה השמיים, שהוא חסד דז"א. מכאן והלאה, כח"ב דז"א, אינו עומד לשאלה, משום שהוא מקום נסתר וגנוז.
219. וע"כ כתוב, הללו את ה' מן השמיים, הללוהו במרומים. אלו הם ב' צדדים ימין ושמאל, חו"ג דז"א. ומכאן מתפשטות כל שאר הספירות למטה במדרגה, להיתקן כראוי. הללוהו כל מלאכיו, ב' עמודים נו"ה, העומדים תחת הגוף, ת"ת, שיישען עליהם.
220. אלו העמודים עומדים בעניין מלאכים, שכתוב עליהם, הללוהו כל מלאכיו, משום שהם שליחי הגוף, ללכת בשליחות אדונם ממקום למקום.
221. הללוהו כל צבאיו. מקום שיוצאים ממנו כל צבאות הקדושים העליונים, אות ברית קודש, יסוד דז"א. והוא רשום בכל שאר הרבבות היוצאות ממנו. כמ"ש, ה' צבאות שמו, כי אות הוא בכל שאר צבאות ורבבות.
222. הללוהו שמש וירח. בשמש כל הספירות דז"א, כי השמש ת"ת דז"א, עיקר ז"א, ושאר הספירות הן רק בדרך התכללות בת"ת. השמש להאיר, ובו כוכבים העליונים המאירים ומזלות. אח"ז חוזר למעלה, לבינה, ושם נתקעים הכול, שכל המוחין דז"א ומלכות ובי"ע יוצאים משם. ועליה אומר, הללוהו שמֵי השמיים. כי השמיים ז"א, שמי השמיים בינה. הללו את ה' מן הארץ, מלכות דז"א, שהיא כנגד אלו, שכתוב אח"כ, אש וברד, שלג וקיטור, רוח סערה עושה דברו.
223. אלו כוכבים למטה, עומדים בהמשכה שנמשכו מסוד העליון שבז"א, משום שהכול עומד בצורה העליונה. ומשום זה כל אלו הכוכבים והמזלות מרום רקיע, ז"א, כולם עומדים להנהיג בהם עולם שלמטה ממנו, ומשם מתפשטות המדרגות עד שהמדרגות עומדות בכוכבים שלמטה בעוה"ז, וכולם אינם עומדים ברשותם, אלא ברשות העליון. וע"ז כתוב, יעמדו נא ויושיעוךְ הוֹבְרֵי שמיים החוזים בכוכבים. והכול ברשות מלמעלה.