אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת פקודי, חלק ב' / קו המידה וקנה המידה

236.ויָבֵא אותי שמה והנה איש, מראהו כמראה נחושת ופתיל פישתים בידו, וקנה המידה, והוא עומד בשער. זה ראה יחזקאל בנבואה, והאיש הוא השליח בלבושים, גבריאל.

237.כאן אומר, איש, ואינו אומר, איש לבוש הבדים. אלא בשעה שעושה שליחות לעשות דין, או להראות דין בחיזיון, נקרא לבוש הבדים. כפי השליחות כך משתנה המראה שלו ומשתנה בלבושים. אמנם הוא תמיד בצד שמאל, שגבריאל וכל אלו הבאים מצידו, הם בשמאל המרכבה.

238.כאן התלבש בלבוש הרי נחושת, הנוגה שמצד הקדושה. וגבריאל הביא מידה לעשות מדידה.

239.המידה אינו ניצוץ הקשה הנעלם והגנוז, אלא מניצוץ הקשה יוצא קנה המידה למטה, שהגליד מהאור שנעזב מניצוץ הקדוש בעת שהסתלק למעלה, וגולף שם בתוך הספיריוּת, הנוצץ שאינו נודע, רדל"א. וע"כ נמצא קנה המידה ההוא במדידות המידה הנמצאת למטה בעוה"ז.

מידה זה המסך, שמתוך ההכאה שלו בהתפשטות אור העליון, יוצאים כל שיעורי קומה הנמצאים בא"ק ואבי"ע. ומסך הזה ניתקן בכלי מלכות. אמנם יש ב' בחינות מלכות: מנעולא ומפתחא. ע"כ יש ג"כ ב' מיני מסכים: מסך דמפתחא ומסך דמנעולא. מסך דמפתחא נקרא קו המידה. מסך דמנעולא נקרא קנה המידה או ניצוץ הקשה.

מסך דמנעולא נגנז ברדל"א, ושימש רק בפרצופי א"ק ולא באבי"ע. ואיך אפשר שהמסך הזה היה ביד גבריאל וישמשו עימו בעוה"ז לבניין הבית? הלוא הוא נגנז ברדל"א, ואינו אפילו בעולם אצילות? אלא קנה המידה אינו ניצוץ הקשה, אינו המסך דמנעולא עצמו, שגנוז ברדל"א, אלא שמניצוץ הקשה יוצא קנה המידה, שהגליד מהאור שנעזב מניצוץ הקדוש בעת שהסתלק למעלה.

כי בשעה שהמסך דמנעולא הסתלק למעלה לרדל"א ונגנז, עזב והשאיר למטה במקומו את הארתו, והארה זו שעזב היא הנקראת קנה המידה. וכיוון שמלכות זו ששימשה בפרצופי א"ק, היה מקומה בנקודה דעוה"ז, נמצא שההארה הזו שהמלכות דמנעולא עזבה, נמצאת בעוה"ז למטה, וע"כ נמצא קנה המידה ההוא במדידות המידה הנמצאת למטה בעוה"ז, ואפשר למדוד עימה את ביהמ"ק בעוה"ז.

240.לפעמים משתמשים בקנה המידה, ולפעמים בקו המידה. וע"כ פתיל פישתים, קו המידה. וקנה המידה הוא מידה לעשות מדידה. כל המדידות של יחזקאל היו בקנה המידה, ולא בפתיל פישתים, קו המידה. ובמעשה המשכן הכול היה בקו המידה, מסך דמפתחא.

241.במשכן, במדידה שלמטה, שהוא קו המידה, פתיל פישתים, כשהתחיל להתפשט, היה בכל אמה קשר אחד, שעד הקשר היה שיעור אמה. ובמידת אמה ההיא היה מודד. וע"כ אפילו כשמודד כמה אמות, נקרא אמה ולא אמות. משום זה כתוב, אורך היריעה האחת שמונה ועשרים באמה, והרוחב ארבע באמה. ולא כתוב ארבע אמות, משום שהיה מודד אמה לכל צד. כלומר, שאין כאן אמה חדשה, אלא אותה האמה היה הולך וכופל לכל צד שצריך.

242.וקו המידה הזו יוצא מהמאור שלמעלה, בינה, שהמדידה שלמטה במלכות נמצאת מהמדידה שלמעלה, בבינה. המדידה שלמטה היא אלף וחמש מאות בחינות, וכל בחינה 12,000 אמות, וע"כ אמה אחת הולכת בכולם, שכל אמה תופסת שיעור זה, ואותה אמה שבקו המידה, שזה מדד אותה, הולך עוד ומתפשט קו המידה ונגלית בו אמה שנייה, ומודד עוד אמה. וכן בכל אלו המידות.

קנה המידה, מסך דמנעולא, נמשך ממלכות עצמה. קו המידה הוא מסך דמפתחא, שפירושו שהמלכות ממותקת בבינה, וקיבלה צורת בינה. והמדידה הנמצאת למטה במלכות אינה מכוח עצמה, כמו קנה המידה, אלא נמצאת מהמדידה שלמעלה. שמכוח עליית המלכות לבינה, קיבלה ממנה הקטנות והגדלות, וכל המדידות שבמדרגותיה.

כל אמה פירושה שיעור מידת המוחין, שאפשר להמשיך מלמעלה למטה. והנה המוחין באים בג' קווים, שקו ימין חסדים, וקו שמאל חכמה, וקו אמצעי כלול משניהם מחסדים ומחכמה. היריעות הן שמיים, ז"א, וחכמה מכוסה בו, ורק החסדים לבדם מאירים בו. המוחין דהארת חכמה ספירותיהם אלפים. המדידה שלמטה, מדידה הנמשכת מלמעלה למטה, היא אלף וחמש מאות בחינות, קו וחצי קו, קו ימין שלם, אלף, וחצי קו אמצעי מחסדים שבו, חצי אלף, חמש מאות. אבל האלף וחמש מאות, שמקו שמאל ומחצי קו האמצעי מחכמה שבו, אינן מתגלות בו.

אמנם אע"פ שרק אלף וחמש מאות הימנים נמשכים, שהם רק החסדים, אל תטעה שהם חסדים בלבד בלי התכללות מקו שמאל, חכמה, ע"כ נאמר, וכל בחינה 12,000 אמות, כי 12 הוא ד"ס חו"ג תו"מ, שבכל אחת ג' קווים, שכל בחינה מאלף וחמש מאות כלולה מ-12,000 אלו, שיש בהם בהכרח הארת השמאל. אמנם מה שנבחנים לקו וחצי של ימין, משום השליטה לימין, והשמאל רק בהתכללות.

243.שמונה ועשרים באמה, אורכה של אמה אחת. ורוחבה ארבע באמה, הוא באותה האמה. אין בהם שינוי מאמה לאמה, כי כל אחת מאירה רק בחסדים. וע"כ נבחנים לאמה אחת. נמצא שאמה אחת היא ל"ב (32) שלישים, כמ"ש, וכל בשָליש עפר הארץ. שליש פירושו, הארת החכמה שבשמאל. מידת האורך והרוחב היא הארת השמאל המלובש בחסדים. כי אור החכמה מכונה אורך, ואור החסדים מכונה רוחב. ע"כ מכנה אותם ל"ב שלישים, שהם כ"ח (28) וד'. והם ל"ב כנגד ל"ב שבילים של החכמה היוצאים מלמעלה. אבל השליטה היא להארת חסדים בלבד.

244.וכאשר נעשתה מידת האורך במדידה הזו, הם ארבעה צדדים באותו האורך, כנגד חו"ג תו"מ, וכל צד הוא שבע אמות, שהם חג"ת נהי"מ, וע"כ עולים אלו שבע אמות לארבעה צדדים, בעניין שבע, שהם כ"ח שבאורך, משום ששבע הוא עליון בכל. כי שבע הוא המלכות, חכמה תתאה. וכל ל"ב נתיבות החכמה כלולים בשבע, בשם הקדוש, במלכות הנקראת, שם קדוש.

245.והרי כתוב, מידה אחת לכל היריעות. הלוא משמע שיש בכל יריעה הרבה אמות, וצריך הכתוב לומר שמידה אחת לכולן? ודאי מידה אחת, אמה אחת. אע"פ שהתפשט קו המידה, אמה אחר אמה, וזה אחר זה, אינו מוסיף כלום על האמה הראשונה, כי כולן מאירות רק בחסדים. ונמצא, כי אותה האמה חוזרת ונכפלת, וזה שמשמיענו הכתוב. והכול בא במוחין של המאור שלמעלה, בינה. שיהיה למעלה ולמטה, בבינה ובמלכות, מידה אחת.

246.והמידה הזו יותר בקדושה, כי יש מידה אחרת, לכסות על עשר היריעות שבפנים, כלומר, המכסה של יריעות עיזים. המידה האחרת המכסה, היא עולה בחשבון ד"ל(34). ואלו היריעות שבפנים הן בחשבון ל"ב. וזה מכסים על זה, ל"ב בפנים ל"ד בחוץ.

247.המידה הראשונה קדושה בצבעים קדושים: שֵׁש מוֹשזָר ותכלת וארגמן ותולעת שָׁני. הרומזים על חג"ת ומלכות: שש חסד, תולעת שני גבורה, ארגמן ת"ת, תכלת מלכות. וכל החשבון עולה ל"ב, כ"ח באורך וד' ברוחב. והמידה השנייה של יריעות עיזים, שבחוץ, המכסה על זו, עולה לחשבון ד"ל, שלושים אמה אורך וד' רוחב. כמ"ש, אשרי משכיל אֶל דל ביום רעה ימלטהו ה'. ביום רעה ממש, עם הדינים בעצמם, ימלטהו ה'. כי יריעות עיזים, שרומזות על דלות ודינים, הן מכסות ומגנות על הקדושה, שהיא יריעות שש מושזר ותכלת וארגמן ותולעת שני, שלא יינקו מהן החיצוניים.

248.החשבון בפנים, ביריעות שש מושזר ותכלת וארגמן ותולעת שני, הוא ל"ב נתיבות החכמה. ובחשבון שמבחוץ, כתוב, ועשית יריעות עיזים. השם עיזים מורה על דינים עזים וקשים. הגוון שלו הוא לתת לו שיכסה על הקדושה, ומשום זה צריכים יריעות עיזים. הדינים שבהן שומרים על הקדושה, שלא יוכלו החיצוניים להידבק בקדושה, במשכן יריעות שש מושזר ותכלת וארגמן ותולעת שני. כמ"ש, אל גינת אגוז ירדתי. אגוז, יש לו קליפה המכסה על המוח שבו, אף כך בכל דבר דקדושה, הקדושה בפנים והס"א בחוץ. כמ"ש, רשע מכתיר את הצדיק. וע"כ נקרא אגוז.

249.באותו שמבחוץ, ביריעות עיזים, כל המוסיף גורע. כמו פרֵי החג, שמתמעטים והולכים, משום שמקריבים אותם על אוה"ע, החיצוניים. אף כאן, במה שבפנים כתוב, ואת המשכן תעשה עשר יריעות, ובמה שמבחוץ כתוב, עַשְׁתֵי עשרה (11) יריעות. מוסיף אות ע' על שתי עשרה, וגורע מחשבון, שנגרע אחד מחשבון שתי עשרה, מחמת הוספת ע' על שתי עשרה.

מוסיף חשבון, וגורע. מוסיף חשבון, כמ"ש, אורך היריעה האחת שלושים באמה ורוחב ארבע באמה, ויריעות הפנימיות לא היו אלא כ"ח אורך, וכשעולה לחשבון, נגרע, שעולה לחשבון ד"ל. שאין קשה בכל מיני השמות של עניות, כאותו שנקרא דל. ומשום זה, כשעולה יותר בחשבון, הוא עולה בגירעון.

250.וכשגורע בחשבון, הוא עולה בהתעלות, כי עולה לל"ב נתיבות החכמה, שהוא כל האמונה, המלכות, השם הקדוש. וע"כ הגורע עולה, והמוסיף גורע. זה עולה וגורע, וזה גורע ועולה. זה בפנים, יריעות שש מושזר, שהוא גורע ועולה. וזה מבחוץ, יריעות עיזים, שעולה וגורע.

251.קו המידה הזה התחיל להתפשט ומדד מידה לקרשים. כמ"ש, ויעש את הקרשים לַמִשכן עצי שיטים עומדים. ואלו הקרשים הם השׂרפים שבעולם הבריאה. כמ"ש, עצי שיטים עומדים, וכתוב, שרפים עומדים.

252.מדידת מידה זו, היא עשר אמות אורך הקרש ואמה וחצי אמה רוחב. כאן כתוב, עשר אמות ולא כתוב עשר באמה כמו ביריעות. אלו עשר אמה, הן שלוש שלוש שלוש, שהן תשע, חב"ד חג"ת נה"י דשרפים, ואחת השורה עליהן, רוח אחד השורה עליהם, האחוריים של מלכות דאצילות, שליטת החכמה. וכיוון שיש כאן ב' שליטות, שליטת החסדים ושליטת החכמה, ע"כ נקראות אמות, לשון רבים. משא"כ ביריעות, שלא היה שם אלא שליטה אחת של חסדים בלבד, וע"כ נקראות אמה.

253.שיעור אמה כוללת כ"ח אורך וד' רוחב, הן ל"ב. וכאן שיעור י"א (11) וחצי, עשר אורך, ואמה וחצי אמה רוחב, שהן ביחד י"א אמה וחצי אמה, שהן עולות לשיעור י"ב (12). ואינן עולות, כי חסר להן חצי, משום שחסרות מאופנים, חסרות המלכות, הנקראת אופנים. כי הן רק ג"פ שלוש, שהן תשע חב"ד חג"ת נה"י, וחסרות המלכות שלהן.

במרכבה הקדושה כ' (20) קרשים, לצד ימין עשרה, ולצד שמאל עשרה, עד שעולים לשרפים עליונים, ב' קווים ימין ושמאל דשרפים, הנבחנים לעליונים, וקו אמצעי נבחן לתחתון. ואח"כ עולה הקדושה עד שמתעוררים כולם בבריח התיכון, שמקבלים קו האמצעי. ואלו ג' קווים ברת"ס, חב"ד חג"ת נה"י. אבל חסרה בהם המלכות. וע"כ יש בהם חצי אחד בלי שלמות. והם רק י"א וחצי ולא י"ב שלמים.

המלכות החסרה היא מלכות דמנעולא, שיש רק מלכות דמפתחא, יסוד, וע"כ נחשבת המלכות שחסרה חצי פרצוף שלה שמחזה ולמטה, מ"ה (45) אורות. י"ב הם ג' קווים, שבכל קו חו"ג תו"מ. וכיוון שהמלכות, פרצוף הי"ב שבהם, היא רק חצי פרצוף עד החזה, נמצא שאין בהם אלא י"א פרצופים וחצי פרצוף. משום שחסרים מבחינת עצם המלכות, אין בהם אלא רק חצי פרצוף המלכות שעד החזה שלה, שעד שם נחשבת לט"ר שבה עד היסוד, וחצי פרצוף שמחזה ולמטה חסר, וע"כ אינם אלא י"א וחצי. וע"כ הקרשים הם ג' קווים, שהם עשרה לימין ועשרה לשמאל, ובריח התיכון, והמלכות לא נזכר בהם, כי חסרה מהם.

254.מדידה של י"א וחצי לעשרים קרשים, הם 230, כי עשרים פעמים י"א וחצי הם 230, וכל זה עומד במדידה בחשבון. וכך עולה כל חשבון היוצא ממדידה הזו שבשרפים.

255.יריעות המשכן, סודות עליונים, השמיים, ז"א, כמ"ש, נוטה שמיים כיריעה. עולים בחשבון ל"ב. ויש יריעות שש מושזר ותכלת וארגמן ותולעת שני. ויש יריעות עיזים. והכול למעלה, משמיים, לדעת חכמה של כל בחינה וכל דבר.

וע"כ מבחין האדם בין טוב לרע, בין יריעות שש מושזר, שהן טוב, ליריעות עיזים, שהן רע. בין החכמה לחסדים. בין יריעות שש מושזר, שהן בשליטת החסדים, ובין הקרשים, שהם גם בשליטת החכמה. והתבאר עניין המדידה הראשונה, שהייתה באמה, אלף ות"ק (500) בחינות שבכל בחינה 12,000 אמה.

256.הארון עומד בחשבון, ממי שלוקח, וממי שמקבל, וממה שיש בו. שמקבל מב' צדדים ימין ושמאל. ולוקח מאותם ב' צדדים. ע"כ הוא אמה מימין ואמה משמאל. וחצי אמה של עצמו. ומשום זה כתוב, אמָתיים וחצי אורכו. אמתיים, מב' צדדים ימין ושמאל. וחצי, של עצמו. זהו באורך. ברוחב ובקומה הם אמה וחצי. אמה אחת מצד שלוקח יותר, כעין שלקח מימין ושמאל. וחצי של עצמו. הארון, המלכות, מקבל מכולם, ונמצא בחשבון של כולם.

מידת האורך רומזת על הארת החכמה. מידת הרוחב רומזת על הארת החסדים. מידת הקומה רומזת על הארת החכמה הנמשכת ע"י קו האמצעי. מידת האורך נבחנת ללקיחה בלי קבלה. כי תחילה לוקח החסדים שבקו ימין, ואח"כ לוקח החכמה שבקו שמאל. ומטרם שהחכמה מתלבשת בחסדים, אין הארת החכמה מתקבלת. וכן החסדים אינם מתקבלים, משום שיש מחלוקת בין ימין ושמאל.

הרי שיש לקיחה, שכבר לקח הארת ב' הקווים. ואין קבלה, כי אין מאירים בו. אלא אח"כ, כשמקבל החסדים ע"י קו האמצעי, באים החסדים לידי קבלה. שזה הרוחב. ואח"כ כשמקבל הארת החכמה מתוקנת בחסדים ע"י קו האמצעי, באה החכמה לידי קבלה.

וכן יש להבחין בחינתו עצמו של המקבל ג' מידות הללו. שמקבל מב' צדדים ימין ושמאל, הימין שברוחב, והשמאל שבקומה. ולוקח מאותם ב' צדדים, ימין ושמאל שלוקח באורך, ע"כ הוא אמה בצד ימין, חסדים, ואמה בצד שמאל חכמה, וחצי של עצמו, החצי של המקבל עצמו, מלכות, הנבחנת לחצי מידה. ומשום זה כתוב, אמתיים וחצי אורכו. אמתיים מב' צדדים, מימין ומשמאל שלוקח באורך, והחצי של המקבל עצמו, מלכות, חצי אמה.

ברוחב ובקומה הם אמה וחצי, כלומר, אמה וחצי רוחבו ואמה וחצי קומתו. אשר האמה רומזת, אמה אחת מצד שלוקח יותר, שהרוחב מקבל יותר צד החסדים, ימין, והקומה מקבלת יותר צד השמאל, הארת חכמה. שהם כמו הימין ושמאל שלוקח באורך, כן הרוחב חפץ יותר בימין, והקומה חפצה יותר בשמאל. וע"כ הם כל אחד אמה, וחצי של עצמו, בחינתו של המקבל עצמו, חצי אמה, המצטרף, הן ברוחב והן בקומה. כי אין דבר שורה אלא על דבר. וע"כ צריכים להזכיר בכל אחד, גם מידת המקבל עצמו, שעליו שורה הימין, או השמאל, או שניהם יחד. ולפיכך באורך, הכולל ב' קווים בזה אחר זה, הוא אמתיים וחצי. וברוחב, שהוא רק חסדים מקו האמצעי, אמה וחצי. ובקומה, שהיא חכמה שבקו אמצעי, אמה וחצי.

257.התכללות הארת חכמה, נקראת זהב. לכן הארון מצופה בזהב בפנים ובחוץ. זהו שיעור העומד במדידה ראשונה שביריעות, והכול עומד בעניין אחד. השולחן ג"כ כעין שמדד בשיעור הראשון שביריעות.

258.אבל מדידה שבארון הנמצא בתורה, ובמדידה הראשונה כמו ביריעות, אין לעשות בה שיעור גדול יותר מכפי שנגלה לחכמים העליונים, לדעת בה החכמה, ולהבחין בין טוב לרע, בין חכמה עליונה לחכמה שבמלכות. כל מעשי המשכן האחרים, כולם היו במדידה של אמה במידה כמו ביריעות. חוץ ממידת החושן, שהיא זרת.

259.הכותונות של אהרון ובניו נעשו בקודש, אע"פ שלא נזכר בהן מידה, כי הכול היה בשֵׁשׁ, בחסד הכולל ו"ק חג"ת נה"י, ובמעשה של שש, בשישה חוטים חג"ת נה"י דז"א, ועומד ומתקיים בשש. וכל התיקונים שבמשכן היו להתלבש ולהיתקן בהם שש, חג"ת נה"י דז"א, ובשש, שהוא חסד.

260.כל המדידות שבמשכן היו בקו המידה. וקנה המידה היה במדידה של יחזקאל, מטעם שהוא בית להתקיים במקומו, באלו הכתלים, באלו החומות, באלו הפתחים, באלו הדלתות. כדי שיהיה הכול במידה. אבל לעת"ל, במדידת הבית של יחזקאל, כתוב, ורחבה ונָסבה למעלה למעלה. כי בשעה שיתחילו לבנות בקנה המידה, היא עולה למעלה למעלה לאורך ולרוחב, שתהיה התפשטות הבית לכל הצדדים, ולא יסתכלו עליה לרע, שהכול יהיה קדוש.

אע"פ שקנה המידה, הארת המסך דמנעולא, אין עליה זיווג קודם גמה"ת, מחמת הדין שבה. אבל לעתיד בבית של יחזקאל, כבר לא יהיה דין במנעולא, ולא ייראה בה שום רע, ע"כ תהיה המדידה בקנה המידה. כי לא יהיה דין בעולם, ומשום זה הכול מתקיים על קיומו בקיום שלם. כמ"ש, ולא ירגז עוד, ולא יוסיפו בני עוולה לענותו.

261.כל המידות וכל המדידות נמצאות בעוה"ז, כדי שיתקיים העוה"ז כעין של מעלה, לקשר עוה"ז בעולם העליון, שיהיה הכול אחד. אבל בזמן שיתעורר הקב"ה לחדש העולם, אז יימצאו כל העולמות בעצמם בעניין, אחד, כמו עולם העליון, ויהיה כבוד הקב"ה בכולם. ואז כתוב, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ששמו, מלכות, הוא אחד מצד עצמו, כמו הוי"ה.