276.ה' בעוזך ישמח מלך ובישועתך מה יגיל מאוד. חיים שאל ממךָ, נתת לו אורך ימים עולם ועד. שירה זו אמר דוד על שבחה של כנ"י, המלכות, שהקב"ה משמח אותה בשמחת התורה, שנקראת עוז, כמ"ש, ה' עוז לעמו ייתן. וזהו, ה' בעוזך. ישמח מלך, זהו הקב"ה, שנקרא מלך, כמ"ש, ויהי בישורון מלך.
277.ובישועתך מה יגיל מאוד. זהו ישועת הימין, חסדים, כמ"ש, הושיעה ימינך וענני. ותושיע לו ימינו. מה יגיל מאוד. היה צריך לומר יָגֶל ולא יגיל, י' יתרה היא אות ברית קודש, שמחת כל, היסוד. והכול על מלך נאמר, ז"א.
278.חיים שאל ממך. דוד המלך לא היה לו חיים כלל, חוץ ממה שאדה"ר נתן לו משלו. דוד המלך חי שבעים שנה, ואלו שבעים שנה נתן לו הקב"ה, מאלו השנים של אדה"ר, שהיה לו לחיות אלף שנים, כמ"ש, ביום אֲכוֹלך ממנו, שהוא יומו של הקב"ה אלף שנים, ולא חי אלא 930 שנה, כלומר חסר 70, שנתן לדוד המלך. ובהם התקיים דוד, וניתנה לו אריכות ימים בעוה"ז ובעוה"ב. וע"ז אומר, חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימים.
279.כתוב, גדול כבודו בישועתֶךָ. משום שהוא גדול, כמ"ש, גדול אדונינו ורב כוח. ז"א נקרא גדול. וכתוב, ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים. שאפילו המלכות, הלבנה, הייתה ג"כ גדולה כז"א, שמש. ועכ"ז ז"א נקרא גדול, כמ"ש, גדול אדונינו ורב כוח. אבל המלכות לא נקראת גדול, משום שחזרה והתמעטה. והקב"ה לא נקרא גדול, אלא בזה שכתוב, גדול ה' ומהולל מאוד בעיר אלקינו הר קודשו. במה ז"א גדול? רק בעיר אלקינו הר קודשו, במלכות.
ז"א עצמו תמיד בחסדים מכוסים מחכמה, ורק בעת הזיווג עם המלכות מופיעה בו החכמה, כדי להשפיע אל המלכות. ואין גדול אלא באור החכמה. נמצא שז"א נבחן לגדול, רק בעיר אלקינו, בעת הזיווג עם המלכות.
280.כי תשיתהו ברכות לעד. כי תשיתהו ברכות, משום שמלכות ברכה של כל העולם, וכל הברכות שבכל העולם יוצאות מכאן. וזוהי ברכה. כמ"ש,ואעשךָ לגוי גדול ואברכךָ ואֲגַדְלָה שמֶךָ, והיֵה ברכה. כי במלכות שורות כל הברכות שלמעלה, ומכאן יוצאות לכל העולם. וע"כ נקראת ברכה.