281.כתוב כאן, תחַדֵהו בשמחה. וכתוב שם, וייחַד יתרו. כמו ששם הייתה השמחה על גאולת ישראל ממצרים, אף כאן היא על גאולה, כי עתיד הקב"ה להקים את כנ"י, המלכות, מעפר, ולהחזיק אותה בימין, ולחדש אותה חידוש הלבנה בשמש.
282.תחדהו בשמחה את פניך. את פניך, שיהיה לפניך. ויהיה בשמחה מול פניך, באותה השלמות שנשלם לעתיד. כי בזמן שנחרב ביהמ"ק, התרוקנה המלכות מכל מה שהתמלא, כמ"ש, אומללה יולדת השׁבעה. וכתוב, אימָלאה החורָבה. ולעתיד תחזור ותתחדש ותתמלא.
283.בזמן שהקים משה את המשכן, הסתכל בכל אלו המלאכות שעשו, שהיו כראוי, ואז הקים אותו. וכל אלו המלאכות שהיו במשכן, כל אחת ואחת הביאו למשה. כמ"ש, בתולות אחריה רֵעותיה מובאות לךְ. מובאות לך, הוא כמ"ש, ויביאו את המשכן אל משה. ז' הנערות, המביאים המלכות, המשכן, אל משה, ז"א.
284.הביאו את המשכן, כי היה זיווג דמשה, ז"א. ע"כ, ויביאו את המשכן, מלכות, אל משה, כמו שכלה באה לבית החתן. משום שמתחילה צריכים להביא הכלה אל החתן, כמ"ש, את בתי נתתי לאיש הזה לאישה. ואח"כ הוא בא אליה, שכתוב, ויבוא אליה. וכתוב, ויבוא משה אל אוהל העדות, אל מלכות.
285.ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד, כי שכן עליו הענן. משום שהייתה מתקנת עצמה, כאישה זו המיתקנת והמתקשטת לבעלה. ובשעה שהיא מתקשטת, אינו ראוי לבעלה לבוא אצלה. וע"כ, ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד, כי שכן עליו הענן. משום זה, ויביאו את המשכן אל משה. עוד כתוב, ויַרְא משה את כל המלאכה.
286.בכל מלאכות המשכן היה צבע התכלת, משום שתכלת הוא צבע להתעטר בכל הצבעים, שהוא אור שחור שבנר, שבו נאחז אור הלבן. כמ"ש, ויעשו את ציץ נזר הקודש זהב טהור, ויכתבו עליו מכתב פיתוחי חותם קודש לה'. וייתנו עליו פתיל תכלת. וכתוב, ועשית ציץ זהב טהור ופיתחת עליו פיתוחי חותם קודש לה'. ושמת אותו על פתיל תכלת.