370.בזמן שנבנה ביהמ"ק ונעשה, נכנע הס"א והסתלק מהעולם. וכשהסתלק מהעולם ונבנה המשכן ע"י משה, אז הוקם למעלה ולמטה. כמ"ש, ויקם משה את המשכן, את המלכות. ויקם, שתתעלה למעלה. מי שהיה שפל הקים, כמי שמקים את מי שנפל. כמ"ש לעת"ל, אקים את סוכת דוד הנופלת.
371.כתוב, נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל. לא תוסיף קום, בזמן אחר קמה, שקמה מעצמה ולא הקים אותה הקב"ה. כי בגלות מצרים הקים אותה הקב"ה, ועשה כמה ניסים כדי להקימה. ובגלות בבל הקב"ה לא הקים אותה, כי לא עשה להם ניסים, שגרם החטא, אלא שמלכות קמה מעצמה, ועלו בני הגולה לירושלים, כאילו לא הייתה להם גאולה, ולא הייתה עליהם השתוקקות הקב"ה, משום שגרם החטא של נשים נוכריות.
372.וע"כ הקב"ה לא הקים את כנ"י ולא עשה לה ניסים וגבורות כראוי בזמן ההוא, שחזרו מבבל. אבל לעת"ל כתוב, ולא תוסיף קום, שלא תוסיף קום מעצמה, כמו אחר גלות בבל, אלא הקב"ה יקים אותה, כמ"ש, אקים את סוכת דוד הנופלת. וכתוב, ואת דוד מלכם אשר אקים להם. ומשום זה כתוב כאן, ויקם משה את המשכן, שהקב"ה הקים את המשכן. כי משה מרכבה לז"א. וכמו שמשה הקים את המשכן למטה, כן הקים הקב"ה את המשכן, המלכות, למעלה.
373.כשהקים משה את המשכן, הוקם משכן אחר עימו, המלכות, ומשכן העליון, בינה, מקים ותומך הכול. משום שמשכן העליון סתום וגנוז למעלה. ומשכן המלכות, הוקם על המשכן שלמטה, שעשה משה, ועומד עליו בכוח משכן העליון, בינה. וכמו שהוקם המשכן שלמטה בידי משה, אף כך למעלה, המלכות, הוקם ע"י מדרגת משה, ז"א. כמ"ש, ויקם משה את המשכן. אֶת, להראות ששני משכנות ניתקנו במשה. המשכן שלמטה והמשכן שלמעלה, המלכות, שניתקן ג"כ ע"י מדרגת משה, ז"א.
374.מהו, ויקם משה? הרי עוד לא ניתקן הכול, כי אח"כ כתוב, וייתן את אדָניו. ואין קימה אלא אחר שנשלם הכול ונכנס איבר באיבר. א"כ מהו, ויקם? בשלושה צדדים הקים משה את המשכן. כתוב, ויקם משה את המשכן, קו האמצעי, שנקרא משה. וייתן את אדניו, קו שמאל, שאדניו לשון דין, הנוהג בשמאל. ויָשֶׂם את קרשיו, זהו קו ימין. בשלושה צדדים אלו הקים משה את המשכן, והתעלה המשכן, מלכות, ונכנע הס"א. וע"כ כשהקים משה צד הזה של קדושה, נכנע צד האחר של טומאה. משום זה משה הקים אותו ולא אחר.
375.וייתן את אדניו. בשעה ההיא הזדעזע ס"מ ממקומו, וארבעים מרכבות שעימו, וברח 400 פרסאות לתוך ההסתר של נקב העפר. הביא משה אלו האדנים, והתחזק הצד הזה, נפלו אז אלו האדנים של הס"א ונחלשו.
אין גילוי חכמה אלא בעת שנגלים הדינים של קו השמאל, שהם הדינים של הרשעים, הנאחזים בקו שמאל בלי ימין, וממשיכים החכמה מלמעלה למטה, כדרך ס"מ וכל צד הטומאה. ותיקון אלו הדינים שיתגלו, הוא האדנים שנתן משה. וע"כ בעת שנתן משה האדנים, ברחו ס"מ וכל הכת שלו מפחד הדינים הללו, שאין להם עוד כוח להסית הבריות להיאחז בקו שמאל לבד, כדרכם, מחמת העונשים והדינים שנגלו לרשעים אלו.
וארבעים המרכבות שעם ס"מ, חו"ג תו"מ שלו, כל אחד כלול עשר, שממשיך מקו שמאל בלי ימין. ו-400 פרסאות, הוא גבול הקדושה, שהם חו"ב תו"מ מבינה, שכל אחת כוללת מאה.
376.ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת. ביום ההוא, ביום שהקב"ה יעשה דין בעולם, ויפקוד על רשעי עולם, כמעשיהם. כי אין קימה לכנ"י מעפר, שזה הארת חכמה, בעוד שאלו רשעים יעמדו בעולם. קודם כתוב, בחרב ימותו כל חַטָאֵי עַמי, האומרים לא תגיש ותקדים בעדֵינו הרעה. שיתגלו הדינים והעונשים שלהם. ואז כתוב, ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת. ע"י הארת החכמה, שנקראת קימה, כי עם גילוי הדינים של הרשעים, מתגלה הארת החכמה.
377.כתוב, בחרב ימותו כל חטאי עמי. כי אז יתוקן הפרץ שלהם שעשו בישראל ע"י הארת חכמה. וע"כ כתוב, וגדרתי את פִרציהן והריסותיו אקים. הריסותיו של סוכת דוד, כי כאשר מתחזק המלכות הרשעה בעולם, אז נחלשת המלכות הקדושה, וסוכת דוד הורסת הבניין שלה. ע"כ כתוב, והריסותיו אקים.
378.כשמתחזקת הטומאה, נחלשת הקדושה. זו מלאה, זו חרבה. משום זה עד היום ההוא, המלכות הרשעה תתחזק, וביום ההוא תתחזק ויקים אותה הקב"ה למלכות הקדושה. וע"כ כתוב, והריסותיו אקים, ובניתיה כימי עולם, כמ"ש, והיה אור הלבנה כאור החמה.
379.ויקם משה את המשכן. במה הקים אותו? כתוב, וייתן את אדניו, שנתן האדנים שמתחת הקרשים, שיקים עליהם ויסובב בהם אלו הצירים של הפתחים. כי אלו האדנים שמתחתיהם, הם יסוד וקיום לסבב עליהם. כתוב, וייתן, משום שחיזק ותיקן אותם בכוחו. בשעה ההיא הוסרו האדנים של הס"א.
צירים הם יתדות, כי שתי יתדות לקרש אחד מכנה שני צירים. והקרשים מכנה פתחים, להיותם פתחים להארת חכמה מהמלכות. ונודע, שהארת חכמה מתגלה ע"י סיבוב וגלגול, שהסיבוב נעשה בתוך היתדות, דינים של קו שמאל, שבגילויָם מתגלה החכמה.
380.כתוב, זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים, האומרים עָרוּ עָרוּ עד היסוד בה. וע"כ, עתיד הקב"ה לבנות את יסודות ירושלים מיסודות אחרים, שישלטו על הכול. והם ספירים, כמ"ש, ויסדתיךְ בספירים. אלו הם יסודות ואדנים חזקים ועליונים, שאין בהם חולשה, כמו בראשונים, כי באבנים הראשונות שבאלו היסודות, יכלו שאר העמים לשלוט, משום שאין בהם הארה עליונה כראוי. כי הארתן אינה שלהן אלא נמשכת להן מבינה. אבל אלו יהיו מאירים מהארה עליונה, שיאירו מחמת עצמם, ולא יהיו צריכים לשיתוף הבינה. וההארה שוקעת בתוך תהומות, המסכים, שלא יוכלו העמים לשלוט עליהם. ואלו הם ספירים, שיאירו למעלה ולמטה. משום שבזמן ההוא תתווסף הארה עליונה למעלה ולמטה.
381.היסודות הראשונים, ששימשו מטרם גמה"ת, לא יתבטלו, כי כתוב, הנה אנוכי מרביץ בַּפּוּךְ אבנייך. מרביץ, לתקן הנשבר. בפוך, כמ"ש, ותָשׂם בפוך עיניה. אבנים יש שנקראות פוך. שצבען שחור, והנשים צובעות בהן עיניהן. וזה ניתן לדעת לקוצרי השדה, אותם שכבר זכו לתקן כל תיקוני השדה, שהוא המלכות, וכבר קוצרים תבואות השדה ונהנים מפירותיה.
382.האבנים של יסודות ציון וירושלים, לא שלטו עליהן שאר העמים, לא שרפו אותן, ולא נשרפו, אלא כולן נגנזו, וגנז אותן הקב"ה. וכל אלו יסודות של הבית הקדוש, כולם נגנזו ולא נאבד מהם אפילו אחד. וכשיחזור הקב"ה ויקים את ירושלים על מקומה, היסודות של האבנים הראשונות יחזרו למקומן, ולא תשלוט בהן עין אחר לראותן, חוץ בזמן שיכחיל אדם את עיניו בפוך ההוא, וימלא את עיניו ממנו. ואז יראה כל האבנים וכל היסודות של ירושלים, שהם מתוקנים במקומם, ולא שלטו בהם שאר העמים. וכל אלו האבנים היקרות האחרות, וכל בנייני אבן, כולם עומדים על קיומם.
המסך דמלכות מבחינתה עצמה דין קשה ואינו ראוי להמשיך אורות לישראל, אלא כל תיקונו ע"י התקשרות בבינה. וכיוון שמבחינתה עצמה אינה ראויה לאורות, ע"כ בשעה שישראל קלקלו מעשיהם והתבטל קשר הבינה, יכלו העמים לשלוט על המסך שלה, שבזה נחרב הבית, והשכינה יצאה לגלות. אבל לעתיד, כשתתוקן המלכות גם מבחינתה עצמה, אז ייגלה הדבר למפרע, שגם מקודם התיקון לא היה בה שום דין ואחיזה לחיצוניים כלל, כמ"ש, אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה.
וזוכים לגמה"ת ולראות את זה, ע"י ששׂם פוך בעיניו. כי קו השמאל, ששם מתגלה החכמה, הם העיניים. אבל כל עוד שאין בהם חסדים, אין ראייה בעיניים הללו, כמ"ש, עיניים להם ולא יראו, הכתוב על הדבוקים בשמאל הזה בלי ימין. אלא ע"י המסך דחיריק שבקו אמצעי, המייחד השמאל עם הימין, העיניים דשמאל מתלבשות בחסדים ומשיגות הראייה. מנעולא, הכלולה במסך דחיריק, מכונה פוך, להיותו מתקן ומייפה את העיניים.
ונאמר, ולא תשלוט בהן עין אחר לראותן,שאע"פ שחזרו למקומם, ונגלה שאין בהם שום דין, לא תוכל לשלוט העין לראות את זה, חוץ בזמן שיכחיל אדם את עיניו בפוך ההוא. שרק הצדיקים מקבלים הארת המסך דחיריק שבקו אמצעי, שהוא פוך המתקן ומייפה את העיניים. וימלא את עיניו ממנו, ישלים כל הזיווגים הראויים לצאת על מסך דחיריק, הנקרא פוך. ואז יזכה לראות המסך שבמלכות שמבחינתה עצמה, וכל המדרגות והבניינים, שיצאו על המסך הזה. ויראה, שלא שלטו בה העמים מעולם, אלא שנגנזה.
383.אז כתוב, כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון. מהו בשוב ה'? כששלטו עליה שאר העמים, הקב"ה העלה אותה למעלה, אבל בזמן ההוא יחזירה למקומה, כמ"ש, בשוב ה' ציון, שישיבה למקומה.
384.כל מה שנסתם מן העין, ולא ניתנה רשות לעין לשלוט בה, כשהשמאל בלי ימין, אין העין יכולה לשלוט בה. חוץ מהשׂם כָּחָל בעין, כלומר פוך. ומשום זה כתוב, הנה אנוכי מרביץ בפוך אבנייך. כל אלו האבנים, שמטרם התיקון, יתקיימו במקומן, ויהיו יסודות כבתחילה. ויסודות של ספיר, יתקיימו במקום אחר מסביב לרוחב ולאורך. כמ"ש, וִיסדתיך בספירים.
385.בזמן שיקים הקב"ה את ביתו, המלכות, בזמן ההוא כתוב, בילע המוות לנצח. כמו שמלאך המוות בילע את בני העולם, כן יבולע מלאך המוות.
386.ולא בילע לזמן קצוב, כמו שישראל היו בגלות זמן קצוב. אלא כמ"ש, לנצח, לדורי דורות.
387.ואז יקים הקב"ה לכנ"י, המלכות, ויקים האדנים והסִפים וכל תקרות הבית, בתיקונם לעולם, משום שיבולע הס"א ולא יקום עוד לעולם. ואז כתוב, וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ, כי ה' דיבר.
388.ויקם משה את המשכן. בזמן ש האדנים הוקמו וניתנו במקומם, באותו זמן נחלשו ועברו ממקומם האדנים שבמקום ס"א. וע"כ כתוב, וייתן את אדניו.
389.כשראה משה לפניו את ס"מ הרשע, שהיה הולך אליו לקטרג עליו, אז התקיף אותו משה, וקשר אותו לפניו, והקים את המשכן, ונתן את אדניו. כמ"ש, וייתן את אדניו. וייתן, בחוזקה, שלא יכול אדם אחר לשלוט על ס"מ, ולתת האדנים במקומם, כמו משה. כי בכוח גדול הקים אותם משה.
390.ביום שהתחיל משה להקים המשכן, אחד בניסן היה, כאשר כוח הס"א בעולם. כי בימי ניסן לומדים, שאפילו כשראש השור הוא באבוס, עלֶה לעלייה, והשמט הסולם מתחתך, שלא יעלה אחריך להזיקך. ובניסן התחיל משה להקים המשכן. וראה את ס"מ הולך סביבו לבלבל אותו, והתגבר עליו משה. ואז, וייתן את אדניו, התחיל הוא, ונתן למטה את האדנים, והתחיל הקב"ה, ונתן למעלה את האדנים. זה כנגד זה.
391.ביום שהוקם המשכן שלמטה, הוקם משכן קדוש למעלה, המלכות. ומשכן העליון הנסתר והגנוז, בינה, הוציא אורות לכל צד, והאירו העולמות.
392.ג' משכנות בכתוב. כתוב, וביום הקים את המשכן, כיסה הענן את המשכן לאוהל העדות, ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בוקר. ג' משכנות כאן. ולמה נקרא משכן ולא בית?
393.הקב"ה בחר בישראל לנחלתו ולגורלו, והקריבם אליו. עשה מהם מדרגות ידועות בעוה"ז, האבות, כעין של מעלה, לשכלל כל העולמות כאחד, למעלה ולמטה. כמ"ש, השמיים כיסאי והארץ הדום רגליי, לשכלל למעלה ולמטה להיות אחד.
394.השמיים כיסאי, זהו הרקיע שיעקב שורה בו, צורה עליונה לכיסא הקדוש העליון, חג"ת דז"א. והארץ הדום רגליי, זהו הרקיע שדוד המלך שורה בו, מלכות, ליהנות מזיו המראה המאירה, ז"א, ומשום שרצה להתפשט יותר למטה מכיסא העליון, אמר, הדום רגליי, המלכות. וכתוב, איזה בית אשר תבנו לי, זהו בניין ביהמ"ק. ואי זה מקום מנוחתי, זהו בית קודש הקודשים שלמטה.
395.כל זמן שהלכו ישראל במדבר, היה להם משכן. עד שבאו לשילה, והיה המשכן שם. משכן זה, הוא להמשיך זה בזה, ולהכניס זה בזה, לייחד זה בזה, כדי להאיר. אבל לא למנוחה, כי אין מנוחה חוץ מכאשר נבנה ביהמ"ק בימיו של שלמה המלך, כי אז הוא מנוחה למעלה ולמטה, משום ששם כוח המנוחה, ולא לנסוע ממקום למקום, כמו המשכן.
396.ומשום זה, יש משכן ויש בית. משכן, כמ"ש, ונתתי משכני בתוככם ולא תגְעל נפשי אֶתכם. משכני, משכנותיו של הקב"ה, שיהיו בתוך ישראל. כי כמ"ש, ולא תגעל נפשי אתכם. הרי שההארה אינה גדולה כל כך, משום שתלה אותה בשיעור שלא תגעל נפשי אתכם.
397.מה ההפרש בין משכן לביהמ"ק? משכן דומה למלך, שבא אל אוהבו, ולא הביא עימו כל המוניו, כי כדי שלא להעמיס עליו יותר מדי, הוא בא אליו בצבאות קטנים. בית, הוא שכל צבאותיו וכל ההמון שלו הביא עימו לדור בבית ההוא. ביהמ"ק דירה למנוחת עולמים, בכל המרכבות, הצורות והמעשים, לחבר המעשים שלמטה כעין של מעלה. משכן הוא בצורות קטנות, במעשים מועטים, לנסוע ממקום למקום. והכול הוא בסוד שלמעלה.
398.כשציווה הקב"ה את משה על המשכן, לא היה יכול לעמוד עליו, עד שהקב"ה הראה לו הכול בצורתו, כל דבר ודבר. הראה לו באש לבנה, שחורה, אדומה, ירוקה. כנגד חו"ג תו"מ. כמ"ש, וראֵה ועשֵה בתבניתם, אשר אתה מוֹרְאֶה בהר. עכ"ז, היה קשה למשה לעמוד עליהם.
399.אע"פ שהראה לו עין בעין, לא רצה משה לעשות אותם. הייתכן שלא היה יודע לעשות או שהחכמה לא הייתה עימו? בצלאל ואהוליאב וכל אלו שאר האחרים, אע"פ שלא ראו הצורות כמו משה, כתוב, וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה. אם אלו שלא ראו עשו כך, משה, שראה כל הצורות בהר, על אחת כמה וכמה שהיה יודע לעשותם. אלא משה, אע"פ שהסתלק מעבודת המשכן, הכול היה בידו, ועל ידו נעשה הכול, והוא נקרא על שמו. וע"כ כתוב, וראֵה ועשֵה.
400.משה הסתלק מעבודת המשכן, ונתן מקומו לאחר, שרצה לזַכות לאחרים. עד שאמר לו הקב"ה, ראה קראתי בשם בצלאל,ואיתו אהוליאב. וכתוב, ועשה בצלאל ואהוליאב וכל איש חכם לב. ואם הכבוד הזה היה של משה, שהוא יעשה המשכן, יתקיים בו תמיד. ולמה ציווה הקב"ה אח"כ, ועשה בצלאל ואהוליאב? אלא מכאן שמשה בעצמו הסתלק מהמלאכה, שרצה לזכות לאחרים.
401.ועכ"ז, כיוון שהוא ציווה ובמצוותו נעשה, נחשב כאילו הוא עשה הכול. כל המלאכה אינה עומדת אלא בגמר המלאכה, ונקראת על מי שגמר אותה. ע"כ, ויקם משה את המשכן. שרצו להקים אותו כל אלו חכמי לב, ולא היה עומד, משום כבודו של משה, עד שבא משה והקימו. וכיוון שהוא גמר המלאכה, ע"כ נקראת על שמו.