היכל עצם השמיים הוד
511. ההיכל השני עומד באמונה, להתאחד למעלה. נסתר יותר מהראשון. יש בו שלושה פתחים. וממונה עליהם אורְפָנִיאל, שפירושו אור הפנים, מפני שעומד בפתח לצד מזרח, הנקרא פנים. הממונה שולט על ג' רוחות העולם, דרום צפון מזרח. דרום, ימין, חסד. צפון, שמאל, גבורה. ומזרח, באמצע, ת"ת, קו המכריע.
512. ג' פתחים לג' צדדים. ב' פתחים סתומים, והפתח שבאמצע פתוח, כמ"ש, וכעצם השמיים לטוהר. שהוא הפתח הפתוח שבאמצע, ת"ת, שנקרא שמיים. הממונה אורפניאל התמנה, ועומד בפתח הפתוח במזרח. ותחת ידו ב' ממונים אחרים, הממונים על ב' פתחים האחרים, בדרום ובצפון, שהם סתומים.
513. כל הנשמות הרוגי ב"ד או הרוגי שאר העמים, נפקדו תחת ידיהם של ג' הממונים, והממונה שעליהם חוקק את צורתם בלבושיו, שהם אש דולק, ומעלה אותם למעלה, ומראה אותם לאדונו. ואז לוקח אותם הקב"ה, וחוקק הרוגי שאר העמים, בלבושיו.
514. והרוגי ב"ד, הממונה מוריד אותם ומכניסם אחר אלו ב' פתחים הסתומים, ששם עומדים ב' ממונים אחרים, ומשם רואות הנשמות כבוד כל אלו שקיימו התורה ושמרו מצוותיו. והם בושים עצמם ונכווים מהחופה שלהם. עד שהממונה שעומד עליהם, פותח להם שער המזרח, ומאיר להם, ונותן להם חיים הנפתחים בשער ההוא. וביד הממונה כוס של חיים מלא אורות, הנקרא כוס תנחומים, כוס של חיים. כי משום ששתו תחילה כוס של מוות, שנהרגו, זכו לזה.
הרוגי ב"ד מחמת חטאם, שתו כוס התרעלה, שנהרגו בד' מיתות ב"ד. ומיתתם כפרתם. וע"כ הממונה אורפניאל מכניסם תחילה אחר ב' פתחים הסתומים, שבדרום ובצפון, שהם ב' קווים ימין ושמאל, שמשם הן רואות את הצדיקים הגמורים, הדבקים בקו ימין ועוסקים בתורה, ואת שכרם הטוב. והן מקנאות אותם ונכוות בחופתם. ואז פותח להם שער המזרח, קו האמצעי, המייחד ב' הקווים, ונותן לנשמות כוס חיים תחת כוס התרעלה, ששתו מהקליפות.
515. כעין זה יש בס"א, בהיכל הטומאה, ממונה אחר, ובידו כוס התרעלה, כוס חמתו. כמו שיש יין ויש יין, גם כאן, יש כוס ויש כוס. זה לטוב וזה לרע. יין לטוב, כמ"ש, ויין יְשמַח לבב אנוש. יין לרע, כמ"ש, ויין חָמַר מלא מֶסך. כוס לטוב, כמ"ש, כוס ישועות אשׂא. כוס לרע, כמ"ש, כוס חמתו, כוס התרעלה.
516. כמו שבצד הקדושה היכלות וממונים, כולם לטוב, ורוחות קדושים ובחינות קדושות, כן יש בצד הטומאה היכלות וממונים, כולם לרע, רוחות הטומאה הממונים, וכל בחינות הטומאה. זה כנגד זה, כמו יצה"ט ויצה"ר, והכול אחד.
517. היכל זה נקרא היכל זוהר, משום שיש בו רוח אורפניאל, זוהר שאינו משתנה,מאיר תמיד רק בלבן שבו, חסד.ועומד באור סתום המאיר מלמעלה,מהיכל השלישי,ובאור המאיר מלמטה,מרוח שבהיכל ראשון, שעלה לכאן.וכשהאור שלמטה, מההיכל הראשון, מכה באור העליון שכאן,מאיר הרוח הזה כראייה שבעין, כאשר מתגלגל, אז מוציא אור הנוצץ והזוהר. אף כך הרוח הזה. ע"כ נקרא ההיכל הזה זוהר.
518. רוח אורפניאל מאיר להיכל הזה ולהיכל ראשון, משום שהרוח שבהיכל הראשון מאיר בגלוי, מהרוח הסתום שכאן. וע"כ הרוח הזה נוסע למעלה ונוסע למטה,כמ"ש, חמוקי ירכייך כמו חֲלָאים.כי כאן היכל הוד.ונו"ה נקראים ירכיים. ולהיותו אור סתום, נקרא חמוקי,לשון העלם, כמ"ש, דודי חמק עָבר.
ומה שכתוב, חמוקי ירכייך, בלשון רבים,משום שיש כאן עוד רוח שיצא מאורפניאל,לצד שמאל, ומתקשר עימו. רוח שמאלי, הדרניאל,פירושו הוד והדר.ונכללו זה בזה כלולים יחד. והם עצם השמיים, כי כלול מאש ומים, מב' רוחות, ימין ושמאל. שימין מים ושמאל אש.
519. כתוב, כמראה הקשת, אשר יהיה בענן ביום הגשם. הרוח הראשון,אורפניאל, סתום בין למעלה ולמטה, ומאיר כעין חשמל.ולא חשמל ממש, שהוא חיות אש ממללות, כי אין בו דיבור, הארת החכמה. ולפעמים הוא חשמל ממש, בעת שנכלל בהדרניאל, שממנו נמצאים כל אלו השׂרפים.כי חשמל הוא אותיות,חיות אש ממללות,וכן חיות נמצאות ואינן נמצאות.חיות שלעיתים חשות ולעיתים ממללות.וע"כ הוא חשמל.
520. אורפניאל, בו נודעים חיים לעולם. כשהעולם נידון לטוב, אז מאיר הרוח הזה, וכל החיים והשמחה נמצאים, כי כיוון שיוצא הזכות, והדינים נמחקים ומאירים, אז מאיר הרוח הזה. כמ"ש, באור פני מלך חיים.שכן אותיותיו של אורפניאל.
521. וכשנידון העולם בדין, אז ס"א שולט ומתקיף, והרוח אורפניאל נגנז ונחשך. ואז עומד כל העולם בדין, ונידון. והכול תלוי ברוח הזה. והסימן,שפחד הדינים מורגש בברכיים,נו"ה. וההיכל הזה הוא היכל הוד.
522. פה נמצאים כל המלבושים של נשמות הצדיקים, העולות להיראות לפני אדונן, ולעמוד לפניו. כשהנשמה עולה ומגיעה להיכל הזה, מזדמן הממונה על הלבושים, צִדקיאל, שפירושו צדק. כי בזמן שהאדם עושה מצוות התורה בעוה"ז, כפי שהשתדל בעצמו, והתייגע בקיומם, כך נעשה לו בהיכל הזה למעלה מלבוש, להתלבש בו בעולם ההוא.
523. כשהנשמה עולה, הממונה לוקח הלבוש שלה, ומגיע לנהר דינור, שהנשמה צריכה להתרחץ ולהתלבן שם. ולפעמים טובעת שם הנשמה ונשרפת, ואינה עולה משם כל היום עד הבוקר. שאז מתעורר הרוח מצד דרום, ואז עומדות הנשמות, ומתחדשות, ומזמרות, כמו המלאכים שעוברת ממשלתם ונשרפים ועומדים ומתחדשים כבתחילה.
524. אם הנשמה זוכה ועולה, הממונה צדקיאל לוקח את הנשמה, ומלבישה בלבוש, ומיתקנת בו, ועולה לקורבן ע"י המלאך מיכאל הכוהן, לעמוד תמיד כל הימים לפני עתיק יומין. אשרי חלקה של הנשמה הזו, העומדת וזוכה לזה.
525. ועל הכול התמנה הרוח אורפניאל, השולט על ההיכל הזה. כשנכלל רוח ברוח,אורפניאל בהדרניאל, ומכים זה בזה להיכלל יחד, נבראו השליטים האחרים שהתמנו על העולם. הם השרפים של שש כנפיים, המקדשים לאדונם ג"פ ביום. והם המדקדקים עם הצדיקים כחוט השערה, ועומדים להעניש בעוה"ז ובעוה"ב. ולאלו המזלזלים באדם שלמדו ממנו אפילו דבר אחד בתורה, ואינם נוהגים בו כבוד. ולכל אלו המשמשים עם מי שלמד שישה סדרי משנה, לייחד הייחוד של אדונם.
526. כשמתיישבים רוח ברוח,אורפניאל בהדרניאל, ומאירים ביחד, יוצא מהאור ההוא חיה, יופיאל, השולטת על השרפים, וארבע חיות תחתיה, שפניהם פני נשר. יופיאל עומד בכל סודות החכמה, וכל אלו מפתחות החכמה נמצאות בו.
527. חיה זו עומדת לתבוע שכר מהקב"ה, לתת לכל אלו הרודפים אחר כל בעלי חכמה. ואפילו אחר כל אדם, ללמוד חכמה לדעת את אדונם, ולתת שכר לבני אדם, הרודפים אחר חכמה, לדעת את ריבונם.
528. כשאדם נפטר מהעוה"ז, חיה זו יוצאת על ד' שרפים מעופפים, ומעופפים לפניו, ואינה עוזבת כל אלו מעוררי דין ומשפט להתקרב אליו. וכמה הם שליחי השלום מסביב לו. ואלו השרפים, כשנוסעים ונראים, נכנעים אלו הנחשים השרפים, היוצאים מהנחש, שגרם מוות לכל העולם.
529. חיה הקדושה הזו עומדת, וכשהנשמה עולה ומגיעה אליה, היא שואלת הנשמה בחכמת אדונה. וכפי החכמה שרדפה אחריה והשיגה, כך נותנים לה שכרה. ואם האדם היה יכול להשיג חכמה, ולא השיג, דוחים הנשמה לחוץ, ואינה נכנסת, ועומדת תחת ההיכל בבושה. וכשמרימים כנפיהם השרפים שמתחת החיה, אז כולם מכים בכנפיהם, ושורפים הנשמה. ונשרפת, ואינה נשרפת, ועומדת, ואינה עומדת, ומאירה, ואינה מאירה. וכך דנים אותה בכל יום.
530. ואע"פ שיש לה מע"ט, דוחים אותה לחוץ. משום שאין שכר בעולם ההוא, כמו לאלו שמשתדלים בחכמה, להסתכל בכבוד אדונם. ואין שיעור לשכר היודעים חכמה להסתכל בכבוד אדונם. אשרי חלקם בעוה"ז ובעוה"ב. כמ"ש, אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה.
531. הרוח אורפניאל שולט על הכול, הכול כלולים בו, הכול מסתכלים אליו. החיה הזו, יופיאל, שולטת על ארבע חיות אחרות, וארבעה גלגלים מסתכלים לכל צד: למזרח, לצפון, לדרום, למערב.
לכל גלגל שלושה עמודים. הגלגל שלצד מזרח, ת"ת, חניאל, מלשון חן. הגלגל שלצד צפון, גבורה, קַרשיאל, מלשון קרישה, שמצד שמאל האורות נקרשים, קופאים. הגלגל שלצד דרום, חסד, עזריאל, מלשון עזרה. הגלגל שלצד מערב, מלכות, עניאל, מלשון עני, כי המלכות אין לה מעצמה כלום, והיא ענייה. אלו ג' עמודים שבכל גלגל, מסתכלים לאמצע, ת"ת, משום שהאמצעי נושא אותם וכולם נוסעים בזכותו. כי לולא קו האמצעי, היו חשוכים בלי אור.
532. העומדים באמצע, ת"ת, כולם ממונים לומר שירה. אלו שבימין, חסד, אומרים שירה, ועולה הרצון למעלה, ואומרים קדוש. אלו שבשמאל, גבורה, אומרים שירה, ועולה הרצון למעלה, ואומרים, ברוך, כי קדוש הוא למעלה, בחג"ת, וברוך הוא למטה, במלכות. וע"כ העומדים למעלה לצד ימין, לוקחים קדושה, ומתחברים בקדושה, בכל אלו היודעים לקדש לאדונם בייחוד החכמה. ואלו העומדים בשמאל, לוקחים קדושה, ומתחברים באלו שאינם יודעים לקדש לאדונם כראוי. וכולם כלולים בייחוד, ומתקשרים זה בזה, עד שכולם נעשים קשר אחד ורוח אחד.
533. ממקום זה יונקים כל בעלי החכמה, העומדים לדעת במראֶה או בחלום. משום שהנביאים יונקים מלמעלה, מנו"ה דז"א דאצילות. ובעל החלום או המראה יונקים מכאן, מהיכל הוד. וכשמתחבר היכל הוד במקום שלמעלה, בנו"ה דז"א, אז יונקים הנביאים מלמעלה ומלמטה בקשר אחד.
534. ומשום זה יש משל בדברי הנביאים, שאין נבואתם מצוחצחת כראוי, כמו שהיה במשה, שהיה צחצוח בנבואתו לגמרי, משום שהאור יצא מלמעלה, מבינה, מהמקום שכל האורות יוצאים משם, ומגיע למדרגתו, ת"ת דאצילות, ומשם ינק משה נבואתו והאיר. מה שלא היה כזה לשום אדם, ולכל שאר הנביאים. ואלו בעלי החלום ובעלי המראה יונקים מלמטה, מהיכל הוד, בלי החיבור דנו"ה דז"א שלמעלה, וע"י מדרגה תחתונה, המלכות, שהיא מבחוץ, בהיכל הראשון.
535. כמו במדרגת הנביאים שלמעלה, המקבלים מנו"ה דז"א, אין הנביאים רואים אותו, מנו"ה דז"א, אלא ע"י מדרגה אחרת תחתונה, המלכות דאצילות. אף כאן, בעלי החלום והמראה, שיניקתם למעלה בהיכל הוד, אבל אינה מתגלה להם, אלא ע"י מדרגה שמבחוץ להיכל, שהיא המלכות שבהיכל הראשון, התחתונה ממנו. משום שהדבר יוצא מהיכל הוד, והדבר מגיע עד הממונה, העומד על שער ההיכל הזה, ומשם לממונה אחר שתחת ידיו, וכן עד שמגיע אל המלכות שבהיכל הראשון. וכשמגיע הדבר אל האדם, כמה התערבו בדבר, וע"כ אין הדבר מצוחצח כראוי.
536. כשמתחברים ארבעה גלגלים בארבעה עמודים שבאמצע, שלכל גלגל ג' עמודים, ימין שמאל ואמצע, אז נקראים כולם חמודות, והם בעלי המראה. כי הארת החכמה היא החמדה, אינה מגולה בגלגלים שמחזה ולמעלה, אלא רק בעמודים שמחזה ולמטה. ועיקר הגילוי באמצעי שבהם. וע"כ אין הגלגלים משפיעים לבעלי המראה, זולת בהתכללות עם העמודים האמצעים. משום זה בָזק שולטת עליהם ונקרא דניאל איש חמודות. אשריהם היודעים סודות אדונם, ללכת בדרך אמת בעוה"ז ובעוה"ב.