537. היכל נצח עומד באור עליון יותר על כל הראשונים. בהיכל זה עומדים ארבעה פתחים: לדרום, למזרח, לצפון, למערב,כנגד חו"ב תו"מ.בכל פתח ממונה אחד.
538. בפתח הראשון עומד הממונה מלכיאל,ושולט על כל הכתבים של פסקי הדינים,היוצאים מב"ד של המלך לדון העולם. שני סופרים תחת ידו, מימין ומשמאל. קבלת אחוריים דמוחין, מכונה חקיקה או כתיבה. המלאך מלכיאל מתקן אותם, שיהיו ראויים למוחין הפנים. ואם אינו מתקנם, אז המקבל אותם נופל לגיהינום, מחמת הדינים שבהם.
539. למלכיאל ניתנים הכתבים, לתקן אותם, מטרם שיוצאים מהשער הזה לחוץ, ויהיו נמסרים בידי ממונה שבהיכל הראשון. כי מעת שנמסרו בידי ממונה שבהיכל הראשון, הרי יצאו משם, ואין רשות להחזירם לתקן אותם.
540. כי מיד מזדמן ממונה של הס"א, בעל דין הקשה החזק שאינו מרחם, סַנְגָדיאל, על שער שבהיכל אחר של הס"א, שהוא גיהינום. וכמה מעוררי דין ומשפט ממונים לשוט בעולם ומוכנים לעשות דין.
541. משום זה עומד מלכיאל לעיין בפסקי דין, וב' סופרים,שַׁמָשׁיאל וקָמוּאל,סופרים לתקן את הכתבים. כי באלו ההיכלות שבס"א, התמנו ממונים ידועים, בהיפוך מאלו הממונים שבהיכלות שבקדושה.וכל הרוחות והממונים שבס"א, כולם להרע.
542. סנגדיאל, כשלוקח הכתב מצד ממונה העומד בפתח הראשון, פותח פתח אחד לצד החושך, שנקרא בור שחת,שהם ב' היכלות הראשונים דס"א,ושם אלף ורבבה ממונים מוכנים לקחת אלו הכתבים. והממונה הזה סנגדיאל עליהם. ואז הכרוזים יוצאים. וכמה מעוררי דין משוטטים בעולם, והדין הזה נשלם. וע"כ הממונה מלכיאל עומד לעיין בכתבים ולתקן משפטי הכתבים מטרם שהם יוצאים מהפתח הזה. ופתח זה הוא בצד דרום.
אלף ורבבה, כמ"ש, ייפול מצידךָ אלף ורבבה מימינֶךָ, אליך לא ייגש. שמצד הדינים דמלכות הממותקת, הוא אלף,שאפשר להפילם לגמרי, אם זוכים. ומצד הדינים דמלכות דמידת הדין הקשה, הוא רבבה, שאותם אי אפשר להפיל, אלא להרחיקם, שלא ייגשו להזיק.
543. הפתח השני, החיים והמוות תלויים בו, משום שבפתח הזה חותמים חתימות בכל הכתבים,היוצאים מב"ד.כאן, שהכתבים ניתקנו כראוי, משמש גַזריאל שלוקח הכתבים וחותם.
544. הממונה העומד על הפתח הזה, עזריאל. וכל פתח נקרא ע"ש הממונה שהתמנה עליו. תחת שליטת עזריאל ב' משמשים, סָנוּריא ועָדיאל, מימין ומשמאל, בזה שבימין תלויים חיים, ובזה שבשמאל תלוי מוות. שני חותמות בידיהם, חותם חיים וחותם מוות. אם מקבל תיקון קו האמצעי, שהחכמה תאיר מלמטה למעלה, נחתם לחיים. ואם לא, מתעורר עליו מדה"ד דמנעולא ונחתם למוות.
545. הפתח הזה סתום כל ששת הימים, ובשבת וביום החודש נפתח, להראות חיים בחותם, שתלויים בו חיים. משום שבשבת ובחודש, החותם של חיים מתקיים בהם.
546. ביוה"כ, שישראל עומדים בתפילות ובבקשות ומשתדלים בעבודת אדונם, הפתח הזה סתום עד תפילת המנחה. כיוון שתפילת המנחה עוברת מב"ד שבהיכל הזכות, יוצא אוויר אחד, והפתח נפתח, והממונה שבהיכל הזה עומד, ואלו ב' המשמשים, מימין ומשמאל, חותמות החיים והמוות בידיהם, וכל כתבי ב"ד שבעולם לפניהם. ואז הם חותמים הן לחיים והן למוות. וזהו פתח שבמזרח, קו האמצעי.
547. פתח שלישי, פתח העומד לדעת אלו שדין יעבור אליהם, למחלות, למכאובים, לעניות, שהוא דין שאינו עומד למוות. כשהשער של הפתח הזה סגור, אז נרשם הדין על האדם, שאין מחזירים אותו, חוץ מאשר בכוח תפילה חזקה, ותשובה שלמה. כמ"ש, יסגור על איש ולא ייפָּתֵחַ. פתח זה הוא קו שמאל, שנמשכים ממנו דינים. אבל נבחנים למחלות ולמכאובים, ואין בהם מיתה. והרפואה שלהם היא בפתח ד', ששם המלכות, המתוקנת לקבל מלמטה ולמעלה.
548. הממונה העומד על הפתח הזה, קפציאל, כדי לסגור הפתח על האדם הראוי לעונש, שלא יתקבל בתפילה עד שישוב בתשובה לפני אדונו.
549. בזמן שנגזר דין על בניו שלא חטאו, שהם הילדים הקטנים, הממונה עיריאל, המשמש תחת קפציאל, יוצא ומכריז לצד שמאל, עד שמתעורר רוח אחד פגום, אַסְכָּרה, שנברא במיעוט הירח, העומד על המדרגה הרביעית שבהיכל השלישי שבצד הטומאה. והוא ממונה על המיתה של התינוקות, ומתראה להם כאישה המגדלת ילדים, ואוחזת בהם והורגת אותם.
550. הנשמה של התינוק עולה והממונה מעלה אותה לממונה העומד על ההיכל הרביעי, שמגדל הנשמות ומשתעשע בהן, ומעלה אותן להיראות לפני המלך הקדוש בכל שבת ובכל ר"ח, ונראות לפניו, ומתברכות ממנו. ובשעה שהרוגז שולט, מסתכל בהן הקב"ה ומרחם על העולם.
551. וכל הילדים, שלא השלימו שנותיהם עד 13 ויום אחד, כולם נמסרים לממונה עיריאל. מ-13 שנים עד 20 שנים נמסרים לרוח אָגיריסון, היוצא מהנחש הערום, יצה"ר, שגרם מוות לעולם. מ-20 שנים ולמעלה נידון האדם מב"ד של המקום, שנקרא זכות, ההיכל הרביעי,והוא בעצמו בא לב"ד, ובעוונותיו עצמו נידון, ונמסר בידי נחש,מלאך המוות.
552. משום שמעשרים שנים ולמטה, עד 13 שנים, רוח אגיריסון הנמצא בו, כנחש הולך אחריו, משום שלא נשמר כראוי מחטא בהיותו ילד קטן,וראה בו סימן שיתקלקל אח"כ.וזה נלקח בלי רשות. וע"ז כתוב, ויש נִספה בלא משפט. וכתוב, והנה טוב מאוד, שזה מלאך המוות, משום שהקדים אותו ליטול נשמתו, מטרם שיתקלקל אח"כ. והממונה קפציאל העומד על הפתח הזה, מכניס נשמתו ומעלה אותה למעלה.
553. מ-13 שנה ולמטה, נידון על חטאיו של אביו, ונמסר בידי אסכרה. והיכל דקדושה לעומת היכל דס"א,זה בהיפוך מזה, והפתח הזה בצד צפון.
554. הפתח הרביעי עומד לרפואה, עומד בו הממונה פְּדיאל, מלשון פדיון, שהתמנה על כל הרפואות שבעולם, ולהכניס התפילות של בעלי מכאובים, מחלות וצער, שעולה עם תפילות אלו, ומכניסם לפני הקב"ה.
555. וזהו מלאך מליץ אחד מני אָלֶף. משום שהם אֶלף, העומדים על הפתח הזה,ופדיאל הוא אחד מהם. וכתוב, ויחננו ויאמר, פדָעֵהו מֵרֶדֶת שָׁחת מצאתי כופר. כי עולה בתפילה ונעשה מליץ טוב על האדם, ומזכיר זכותו, שעשה לפני המלך הקדוש. זהו העומד תמיד לטוב. ע"כ כל הרפואות נמצאים בפתח הזה, אשר פדיאל ממונה עליו. פתח זה הוא לצד מערב. ומשום זה אלו ארבעה פתחים נמצאים בהיכל הזה,כי לכל אחד תפקיד מיוחד.
556. בהיכל הזה עומד ושולט רוח שנקרא נוגה. כל זיו וכל השתוקקות נמצאים בו. רוח זה עומד לכל אלו, שיש להם חלק לעוה"ב. הוא מעטר אלו הנשמות בזיו כבוד, כדי שיידעו כל אלו הרוחות שבהיכלות אחרים, שזהו בן עוה"ב, ותעבור בכל ההיכלות, ולא יהיה מי שימחה בידה.
557. רוח זה טהור וברור יותר מתחתונים ממנו. שמו זָהֲריאל, כי נמשך בו משמן משחת קודש, שנמשך מעוה"ב, בינה,ומשמן זה התגדל וצמח. וזהו נר. כמ"ש, ערכתי נר למשיחי. משום שזהו המערכה להדליק הנרות מלמטה למעלה, כששורה עליו האור הנמשך מלמעלה, מבינה. כי זהו ערוך בעת שנכללו בו כל אלו התחתונים שלמטה,כשההיכלות התחתונים עולים אליו, ואז כתוב, ערכתי נר.
558. וכשהרוח הזה ערוך ומסודר בכל אלו התחתונים שעלו אליו, ומאיר, אז מוציא ממנו אור אחד אַהֲדיאל, הכלול ברוח זהריאל.אהדיאל עומד תחת הרוח זהריאל,למשוח לכל הנשמות העולות, שיש להם חלק בעוה"ב, וראויות לעלות למעלה.
559. כי כשהנשמה עולה, נכנסת תחילה בהיכלות התחתונים,בהיכל לבנת הספיר, ובהיכל עצם השמיים,היא רשומה בכ"ב (22) אותיות התורה, שנרשמו בנשמה זו. וכשהנשמה זוכה לעלות להיכל זה,ועומדת לפני רוח זהריאל,הממונה אהדיאל מושח אותה, ועולה ונכנסת בנהר דינור, ועולה משם ונקרבת לקורבן,לעמוד תמיד לפני עתיק יומין.
560. האור אהדיאל כלול מג' אורות, משום ששמן המשחה,שהוא אור הבינה שמשם יצא,נכלל בג' גוונים,שהם ג' קווים.וכשאור זה נוצץ, מתנוצצים ממנו כ"ב אורות, כנגד כ"ב אותיות התורה, הרשומות בנשמה זו. ואלו כ"ב אורות ממונים ומשמשים, העומדים עם אהדיאל,וכולם נקראים ע"ש האור אהדיאל,וכולם נכללים בו. האור אהדיאל עם כל כ"ב האורות נכללים ברוח זהריאל,והרוח הזה כלול באהדיאל.ומסתכל להתיישב בהיכל הרביעי.
561. הרוח זהריאל,כשנכלל מהאור אהדיאל ומכ"ב אורות, כשדוחקים בזיווג דהכאה,להתנוצץ, יוצאת מהם חיה אחת קדושה, כלולה בשני גוונים אריה ונשר,שהתמזגו לצורה אחת אֲהיאל.
562. חיה הקדושה הזו, כשמגיע בה האור מרוח העליון זהריאל,יוצאים ארבעה אופנים כלולים בכל הגוונים,שנא"ן, הנקראים,הַדְריאל, יְהֲדְריאל, אַהֲדוֹרִיָא, אָסימון. כל אלו בשמונה כנפיים, והם הממונים על כל צבאות השמיים עורכי מלחמה. כי לא נמצאת מלחמה בעולם, או שתיעקר מלכות ממקומה, עד שצבאות השמיים והכוכבים של שאר רקיעים, מראים כולם המלחמות והמריבות אלו באלו. ואלו ארבעה אופנים עומדים עליהם לארבע רוחות העולם.
563. אלו ארבעה אופנים, כשנוסעים לערוך מלחמות, נוסעים מהיכל של מעלה, הרביעי, ששם ב"ד, הנקרא זכות. מהזיעה שלהם מוציאים כמה צבאות ומחנות מלאכים, שאין להם מספר. וכולם עומדים תחת אלו האופנים.
564. מהם עומדים על אמירת שירה, ומהם שליחים לעולם. כנגד אלו השליחים שלצד הטומאה, שיוצאים מההיכל השלישי שלה, ומקטרגים על העולם להרע. ואלו השליחים שבהיכל הזה, נמצאים כנגדם, שלא ישלטו על העוסקים בתורה. כמ"ש, כי מלאכיו יצווה לךְ לשמורךָ. וכתוב, על כפיים יישָׂאונךָ פן תיגוף באבןרגלךָ. זהו אבן נגף, צוּר מכשול. דטומאה נקרא: אבן נגף, צור מכשול. דקדושה נקרא: אבן בוחן, פינת יִקרַת, צוּר ישראל. והכול עומד זה כנגד זה.
565. מההיכל השלישי שבס"א יוצאים ב' רוחות אף וחֵמה. משני אלו יוצאים כל השליחים ההולכים להטות בני אדם מדרך האמת. ואלו הם העומדים ומקדימים על בן אדם, ההולך לדרך מצווה, כדי להפריע לו. ואלו האופנים עומדים כנגדם, כדי להגן על האדם, שלא יינזק מהם. מאלו ב' רוחות ירא משה, כשירד מההר. כמ"ש, כי יגורתי מפני האף והחֵמה.
566. באמצע ההיכל הזה יש מקום אחר, העומד למעלה למעלה, בארבעה פתחים לארבעה רוחות העולם. עשרה ממונים על כל פתח, וממונה אחד עליהם. והממונה הזה כלול באור אהדיאל. ואלו הם אופן בתוך האופן, משולבים זה בזה.
567. ארבעים ממונים אלו מקבלים דין מהיכל הזכות, להכות לנשמה הזו שחטאה, וצריכים להכותה. ואלו עומדים בלהבות אש אל אלו הנשמות. ופורחים לחוץ מההיכל הזה, ומכים הנשמה הזו. והנשמה עומדת בנזיפה בחוץ כל אלו הימים שנגזרו עליה, ואינה נכנסת אל הפרגוד, למחיצת ההיכל.
568. ארבעים ממונים האלו עומדים ונוזפים ומטילים חרם על כל אלו שהוציאו מפיהם דבר שאינו צריך, ותכף הוציאו מפיהם מילה קדושה של תורה. ומטנפים פיהם בה. ואלו עומדים ומחרימים אותם, ועומדים בחרם הזה ארבעים יום, שתפילתם אינה מתקבלת.
569. וכן לכל אלו שחטאו חטאים כאלו שצריכים לנזוף בהם. יוצאים עשרה כרוזים בכל יום, ומכריזים בכל הרקיעים ובכל הצבאות ובכל מחנות המלאכים, היזהרו מפלוני שהוא נזוף על חטא פלוני שעשה. עד שחוזר בתשובה לפני אדונו.
570. כששב בתשובה על אותו חטא, מתאספים אלו ארבעים ממונים ומתירים אותו מהנזיפה. ואז מכריזים עליו, הותר הנזיפה מפלוני. מכאן ולהלאה התפילה נכנסת. וכל עוד שלא שב, הוא נזוף למעלה ולמטה, והשמירה מאדונו הוסרה ממנו. ואפילו בלילה, כשנשמתו מסתלקת ממנו ורוצה לעלות למעלה, נשמתו נזופה, שסותמים מפניה כל שערי השמיים, ואינה עולה, ודוחים אותה לחוץ.
571. האופן הזה הממונה על אלו ארבעים הממונים, כשהוא נוסע, מגיע למקום שנקרא תא הרָצים. וכשנכנס, נכנסים עימו ארבעים הממונים שעל ד' פתחים, ומעלים כל אלו מגני הזהב. ואלו הם מלאכים, הנקראים חשמלים, והם מגנים וחרבות ורמחים, הרצים להגן על ישראל משאר האומות. ולעשות בהם מלחמה, ולנקום בהם לפי שעה, בלי אריכות זמן.
572. ומשום זה נקרא תא הרצים, מקום שהם רצים. כי רצים וממהרים ללחום ולנקום נקמות. והם כנגד רצים אחרים, הרצים להרע ולהחליש המזלות של האדם, כדי לשלוט עליהם. כמ"ש, הרצים יצאו דחופים. כי יש רצים מצד הקדושה, ויש רצים מצד הס"א. ובגללם, או, והעיר שושן צהלה ושָׂמֵחָה, או, והעיר שושן נבוכה. אם מקדימים הרצים דקדושה שכאן, העיר שושן שמחה. ואם מקדימים הרצים דס"א, העיר שושן נבוכה.
573. בהיכל עומדים אלו כנגד אלו, קדושה כנגד ס"א. משום זה הרצים שכאן מגנים על הכול. כשעולים ונכללים אלו באלו, יוצא אוויר אחד מלמעלה, ונעשו כולם מגן אחד. כמ"ש, אנוכי מגן לךְ.
574. י"ב (12) גלגלים המסובבים בהיכל הזה, הנקראים שרפים, בשני גוונים לבן ואדום, רחמים ודין. הם העומדים להשגיח תמיד על בעלי הצער, ששאר העמים מצערים אותם ומֵצרים להם. ונקראים חלונות. כמ"ש, משגיח מן החלונות.
575. ואלו עומדים להסתכל על אלו שמתפללים תפילתם, ומקדימים לבית הכנסת להיספר מאלו עשרה ראשונים. אז עולים השרפים וכותבים אותם למעלה, משום שעשרה ראשונים נקראים חברים אליהם. כמ"ש, חברים מקשיבים לקולךְ השמעיני.
576. אשרי הצדיקים שיודעים לערוך תפילתם כראוי, משום שכאשר תפילה זו מתחילה לעלות, אלו המלאכים עולים עם תפילה זו, ונכנסים ברקיעים ובהיכלות, עד השער של פתח העליון, ונכנסת תפילה להתעטר לפני המלך.
577. כל אלו המתפללים תפילות, ומקדשים לאדונם ברצון שלם, תפילה זו צריכים להוציאה מן המחשבה וברצון הדיבור והרוח. אז מתקדש שמו של הקב"ה. וכשהתפילה מגיעה למלאכים, שהם חברים, כולם לוקחים תפילה והולכים עימה עד ההיכל הרביעי, בפתח אשר שם. ואלו המלאכים משבחים להקב"ה, בזמן שישראל מתפללים תפילות ומקדישים להקב"ה. ביום, אלו הם הממונים שביום שהתמנו לשבח יחד עם ישראל, להיות עימהם חברים. ובלילה הם חברים באלו האחרים, האומרים שירה בלילה.
578. כתוב, גוזֵל אביו ואימו, ואומר אין פָּשע, חבֵר הוא לאיש משחית. משום שמונע ברכות מהקב"ה, שהוא אביו. כמ"ש, שאל אביך ויגֵדך. וכתוב, ישמח אביך.
579. חבר הוא לאיש משחית. איש משחית זה שפגם את הלבנה, מלכות. הס"א, שנקרא איש תהפוכות, איש לשון, איש יודע ציד, איש שדה. וזהו איש משחית, כי זה מונע ברכות מהעולם. אף כאן, מי שמונע ברכות מהעולם, חבר הוא לאיש המשחית. משום שאדם צריך לברך להקב"ה, ולהתפלל תפילה כראוי, כדי שיתברך שמו הקדוש, ויתחבר באלו החברים הקדושים, המלאכים, ולא יפגום תפילתו, משום שאם יפגום תפילתו, ימנע ברכות מהעולם, ויתחבר בחבר, שהוא איש משחית, שמנע ברכות מהעולם וגרם לכולם מוות.
580. כתוב, וחובֵר חבֶר. החבר ההוא, מי שהולך אחר הס"א, ועושה כשפים, מושך על עצמו רוח טמא, ומתחבר בהתחברות של החבר הרע, ושורה בהתחברות עימו החבר ההוא, איש משחית. ונקרא חבר, משום שבשעה שאדם נולד, מתחבר עימו הס"א, יצה"ר, והוא נמצא חבר עימו תמיד. ואח"כ נהפך אליו החבר, לאיש משחית.
581. וכך יש חבר טוב בצד הקדושה בצד הימין, שעושה טוב עם האדם בעוה"ז ובעוה"ב. ואלו מלאכים חברים עומדים תמיד על האדם בהתחברות אחת להצילו ולהגן עליו, ולהיות עימו חברים לקדש שמו של אדונם, ולזמר ולשבח לפניו תמיד.
582. מאלו י"ב השרפים, בב' גוונים, יוצאים ארבעה עמודים אחרים הסומכים לאלו י"ב השרפים, בב' גוונים, שהם חברים. ואלו ד' עמודים, עומדים כנגד אלו, המייעצים עצה להרע לצדיקים, אע"פ שעוד אינם עושים, ועולים ומודיעים הדבר למעלה, ומבטלים העצה ההיא. ונקראים אראלים. ואע"פ שכולם התמנו לזה, מ"מ כל אחד התמנה ונפקד על דברים ידועים מיוחדים. ותחת אלו יש מלאכים שאין להם חשבון.
583. אלו ארבעה אראלים עומדים לארבע רוחות העולם, וכל אחד עומד להשגיח על ישראל. ונקראים חֲרַכִּים. כמ"ש, מציץ מן החרכים. וי"ב השרפים נקראים חלונות. השמות של החרכים הם עיגָאל עיריה עָריאל יהירָאל. עיגאל עומד לצד מזרח, להשגיח על אלו שעושים מע"ט. ועל כל אלו החושבים מחשבת מצווה, אע"פ שאינם יכולים לעשות.
584. עיריה עומד לצד דרום, להשגיח למנחמים את העני, או שליבם מצטער עליו, אע"פ שאינם יכולים לתת לו. ולאלו שהולכים בדרך מצווה. ולאלו שעושים חסד עם המתים. והוא מקיים חסד של אמת. וזה התמנה להזכיר אותו למעלה, ולחקוק צורתו למעלה, להביאו לעוה"ב.
585. עריאל עומד לצד צפון, להשגיח לאלו שחשבו לעשות רע ולא עשו, או רצו לחטוא ובאו לעשות העבירה,והתגברו על יצרם ולא עשו.
586. יהיראל עומד לצד מערב, להשגיח לעוסקים בתורה, ומביאים בניהם לעסוק בתורה לבית רבם. ולכל אלו שמסתכלים על החולה בבית חוליו. ומשגיחים עליו ומודיעים אותו שיסתכל בחטאיו ובמעשיו וישוב עליהם לאדונו. משום שכל מי שמסתכל בחולה, שיסתכל במעשיו וישוב בתשובה לפני הקב"ה, הוא גרם לו להינצל, ולהשיב רוחו אליו.
587. ע"ז כתוב, אשרי משכיל אֶל דל ביום רעה ימלטהו ה'. ביום רעה, ביום ששולטת רעה, לקחת נשמתו. אשרי משכיל אל דל,זה חולה,כמ"ש,מדוע אתה ככה דל בן המלך. ומשום זה, ביום רעה ימלטהו ה'. ואלו הם שמסתכלים בחולה להחזירו בתשובה מעוונותיו אל הקב"ה. בהיכל זה עומד המלאך יהיראל,להשגיח עליו. וביום שדין שורה על העולם, יימלט ממנו. כמ"ש, ביום רעה ימלטהו ה'. ביום שנמסר הדין לאותה הרעה,מלאך המוות,לשלוט עליו, ימלטהו ה'.וכל אלו ד' אראלים עומדים להשגיח, וע"כ נקראים חרכים.
588. ברה"ש, כשהקב"ה עומד בדין על העולם, וס"א בא להשׂטין, מתאספים כל י"ב השרפים וד' האראלים,ועומדים לפני הקב"ה, מתעטרים ועומדים לפני הקב"ה. בעת ההוא כתוב, משגיח מן החלונות, מציץ מן החרכים. מציץ, שמביט דרך מקום דק, שרואה ואינו רואה כל מה שצריך. ומשגיח מן החלונות, מקום השגחה, שפותח פתחים לרחם על הכול. וכשהקב"ה משגיח על העולם, הסתכל באלו החלונות ובאלו החרכים, ומרחם על הכול.
589. ואז כשישראל תוקעים בשופר, ומתעורר מלמטה קול, היוצא משופר, הכלול מאש מים ורוח, ונעשה מהכול קול, כדי לעורר קול עליון,ז"א,היוצא מתוך השופר,בינה,שהוא כעין זה כלול באש ובמים וברוח,ג' קווים,אז יוצא הכרוז ומכריז בכל הרקיעים, ואומר, קול דודי, הנה זה בא, ואומר, משגיח מן החלונות, מציץ מן החרכים.
590. ואז יודעים הכול, כי הקב"ה מרחם על ישראל, ואומרים, אשריהם ישראל, שיש להם עצה בארץ לתקוע בשופר,כדי לעורר רחמים למעלה. אז כתוב, אשרי העם יודעי תרועה. יודעי תרועה, ששוברים התרועה, דין קשה, שהכול נידונים בה. אשרי הם ישראל בעוה"ז ובעוה"ב, משום שיודעים דרכיו של הקב"ה, ויודעים ללכת בדרכיו, ולייחד הייחוד כראוי.
591. אלו החלונות,השרפים,ואלו החרכים,האראלים,עומדים כולם לייחד כל התפילות העולות מלמטה למעלה, ולהשגיח בהן להביאן לפני הקב"ה. וע"כ כל בית כנסת שאין בו חלונות, אינו מקום להתפלל בו כראוי.
592. כי בית הכנסת למטה כנגד בית הכנסת שלמעלה. בית הכנסת למעלה יש בה חלונות, אף כך למטה. כי למעלה, בבית הכנסת הגדולה,ההיכל,יש בה י"ב חלונות עליונים, י"ב שרפים,אף כך בית הכנסת התחתונה. והכול עומד זה כנגד זה. משום שהעולמות עומדים אלו כנגד אלו,שנחתמים זה מזה, וכל מה שבחותם,יש בנחתם ממנו.והקב"ה, מתעלה כבודו בכל. וע"כ, ביום רעה ימלטהו ה'.שפירושו,כששולט צד הרע, ע"י החלונות והחרכים ימלטהו ה'.
593. כעין זה הממונה יהיראל עומד על המרחמים על העני. כמ"ש, אשרי משכיל אל דל.דל הוא עני. ומשום זה הכול נמצא בהיכל זה. והיכל זה נכלל בהיכל הרביעי, ששם הגזרות והדינים לכל. אשרי חלקו של מי שיודע גנזיו של אדונו, לייחדו ולקדש שמו של אדונו תמיד, לזכותו בעוה"ז ובעוה"ב.