לאהוב נכון את הילדים

איך לאהוב נכון את הילדים? שאלה שכל הורה היה שמח לברר. הרי לשמוע מהיקרים לנו שאנחנו אבא או אימא רעים, זה אחד הדברים שהכי שוברים לנו את הלב. איך זה קורה לפעמים שאהבה כל כך גדולה מצדנו זוכה לתגובה כה שלילית, לשנאה, לפרצי זעם ולהאשמות מצד הילדים?

בעצם, אין בכך פלא. רגשות מנוגדים של אהבה ושנאה נובעים משני כוחות שמצויים ביסוד הטבע – כוח משיכה וכוח דחייה, פלוס ומינוס. בכל פרט שקיים במציאות פועלים שני הכוחות האלה, בדומם, בצומח ובחי. אצל בעלי חיים הכוחות האלה מגדירים את אופני היחס לצאצאים שלהם, באופן מדויק. באינסטינקטים שלהם מוגדרים הגבולות המדויקים של איך ומתי צריך להתייחס לצאצאים כדי לפתח את החיים קדימה באופן מיטבי. אבל לנו בני האדם, הותיר הטבע חופש לנהל בעצמנו את היחס שלנו לסובבים אותנו. מצד אחד זה נהדר כי הדבר מאפשר לנו התפתחות עצמית, מצד שני זהו השורש לכל מיני בעיות. הן נובעות מכך שאיננו יודעים איך להשתמש נכון בשני כוחות היסוד האלה שעליהם נבנים כל החיים, אהבה ושנאה, משיכה ודחייה.

במערכת היחסים בין הורים לילדים חוסר ההתמצאות הזה מאוד בולט. אנו מתקשים להבין כיצד נכון להתייחס לילדינו האהובים. איפה לשים גבולות, איפה לשחרר, מתי למשוך ולקרב, ומתי להרחיק. החכמה שחוקרת את הכוחות שביסוד הטבע ומלמדת גם כיצד בנוי טבע האדם היא חכמת הקבלה. העקרונות שלה יכולים לתרום לנו המון כהורים, כי בעזרתם אפשר ללמוד כיצד להתייחס באופן מאוזן לילדים בדרך שתועיל להתפתחותם כבני אדם. אם הילדים יקבלו דוגמאות נכונות מאתנו ההורים, הם ידעו כיצד להתמודד עם כל דבר ודבר בחיים.

יחס נכון לילדים הוא יחס מאוזן, יחס ב”קו האמצעי”. אהבה חלוטה, אהבה בלתי גבולית, אינה עושה טוב לילדים. היא מעוררת בהם באופן ספונטני תחושות של דחייה ואפילו שנאה כלפי ההורים. הילדים אינם יודעים כיצד להגיב על יחס כזה מצד ההורים, לכן הם מחזירים להורים יחס גס, מזלזל, תקיף. מתחילים להתרגז ולצעוק. הם רוצים להרגיש איפה נגמרת האהבה של ההורים, כי בלי גבול אין הם מסוגלים להרגיש אותה. ואותו דבר להיפך: כאשר הורים כל הזמן לוחצים על ילדיהם ללא הרף, גם אז הילדים אינם מבינים מה קורה ומגיבים במגוון צורות. בכך הם בעצם מזמינים מהוריהם איזון של היחס הקפדני אליהם.

מטבע בריאתנו, אנו בנויים בצורה כזו שאת הכול אנו תופסים רק מתוך השגת הגבולות. החושים שלנו פועלים לפי גבולות, איננו מסוגלים להרגיש דבר שאין לו גבול, זה כמו להיות בחלל. לכן מלמדים אותנו המקורות שלכל דבר חייב להיות גבול, גם לאהבת הורים. בלי גבולות נכונים אי אפשר לנהל תהליך חינוכי.

כדי לתפקד נכון כהורים עלינו ללמוד לאזן בין רגש לשכל, להפעיל כוחות משיכה ודחייה באופן שאינו תלוי ברגש האהבה הטבעי שלנו לילדים, אלא על מנת להועיל להתפתחותם. לשם כך עלינו להכיר כיצד בנוי טבע האדם. בגדול, החומר שממנו כולנו בנויים, גם אנחנו וגם הילדים, הוא רצון ליהנות. כל הזמן אנחנו מחפשים בעצם דרכים לקבל הנאה ותענוג. עם התובנה הזו עלינו לגשת לבניית התקשרויות נכונות בינינו לבין הסובבים אותנו. כל צד צריך להכיר את הרצונות של האחר, את הנטיות, את התגובות שלו וכן הלאה.

הבסיס לבניית קשר נכון כולל בתוכו שלושה סוגי יחסים: גדול, קטן, שווה. במה מדובר? ביחס לילדים, עלינו לשמש כהורים, ובכך אנחנו כביכול מעליהם. בנוסף, עלינו להיות להם לחברים, להיות באותה דרגה כמוהם, ובכך אנו שווים להם. במקביל, עלינו לאפשר להם להיות גדולים כלפינו, בזה שהם יבינו שביחס טוב כלפינו הם גורמים לנו הנאה. הם הופכים להיות השולטים בהרגשת הנאה שלנו, ובכך הם גדולים כלפינו. על שלושת סוגי היחס האלה מכל צד כלפי האחר, עלינו להתאמן בעזרת כל מיני תרגילים.

לדוגמה, כדאי מאוד לשבת במעגל, הורים וילדים יחד, ולדבר בינינו על כל מיני דברים מהחיים. שהילד ירגיש שהוא נמצא בין אנשים שמבינים אותו, שמתייחסים אליו כאל שווה ומצפים גם ממנו להתייחס כך לאחרים. יחס כזה אל הילד יגרום לו להרגיש מוערך וחשוב, יעורר בו תחושת אחריות על מצבו ועל התנהגותו.

הרוח שהילד צריך לספוג מההורים היא רוח של הדדיות, שוויון, כבוד, הבנה שהאחר תלוי בך ואתה בו. החינוך לכך צריך להתחיל מרגע שרק אפשר. לדוגמא, אפילו בתינוק צעיר ניתן לפתח הכרה שהוא מחייך אל אימא כדי לגרום לה הנאה. כך תיבנה בילד תחושה הדרגתית של הזולת. הוא יתחיל להרגיש את הזולת, להתחשב בו. מתוך כך הוא גם יבין בהמשך מדוע ההורים מתייחסים אליו בצורה כזו או אחרת בכל פעם. הוא ירגיש עד כמה הם אוהבים אותו, וחושבים על טובתו בכל דבר ועניין, גם כשהם דורשים ממנו כל מיני דברים. ואז הוא לא יצעק “אימא רעה”. הוא יתרגל להבין שמה שבא מאימא, בא מתוך אהבה, גם הדברים שפחות מורגשים לו כנעימים.

כהורים, המטרה שלנו לפתח בילד גם רגש וגם שכל. לאזן את הרגש עם השכל, ב”קו האמצעי”. לא לתת לו מיד כל מה שהוא דורש, וכאשר נותנים לו דבר מה, אז להסביר למה אנחנו נותנים, ואיך בדיוק, וכן הלאה. אין מה לפחד שעל ידי זה הוא ייהנה פחות מדברים שאנו מעניקים לו, להיפך, כך נפתח בו את היכולת ליהנות נכון בחיים. הוא ילמד ליהנות לא רק בצורה ישירה אלא גם מכך שהוא מסוגל להגביל את עצמו לפעמים, או לעשות כל מיני דברים קשים שיקדמו ויפתחו אותו בחיים. על כך נאמר: “איזהו חכם – הרואה את הנולד”.

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד”ר מיכאל לייטמן, שיחה 758 כחלק מסדרת התוכניות “חיים חדשים”.