ספרי קבלה הם לא כמו ספרים אחרים, לא כאלה שקונים בכל מקום, לא כאלה שלומדים בהם מדעים באוניברסיטה, ואפילו לא כאלה שלומדים בהם בישיבות. המיוחד בספרי קבלה אמיתיים הוא שהקריאה בהם משפרת את האדם, גורמת לו להרגיש משהו חדש, אחר, מפתחת בו חוש נוסף, החוש השישי. בחוש הזה האדם מתחיל להרגיש את הרוחניות, להרגיש את מה שמתרחש מעבר לעולם שלנו, מה שמעבר לתמונת העולם הזה, את הכוחות שנמצאים אחרי כל החפצים וכל הדברים בעולמנו.
הכל התחיל מהאמונה בכוחות העל-טבעי. אנשים מאמינים כי ישנם בני אדם בעלי כוחות על טבעיים, המסוגלים להשפיע על בני אדם ועל ציבורים שלמים, לחזות את העתיד שלהם ואף לשלוט בו. אנשים מוכנים לשלם הון עתק עבור ריפוי, הגנה מ"עין הרע" וגילוי עתידות.
בקבלה אנחנו לא מגלים שום דבר חדש שעומד בסתירה להיגיון האנושי. כל החוקים במדעי הטבע מדברים בצורה זו או אחרת על כך שכל חלק בבריאה (אטום, מולקולה, עצם דומם, איבר חי) חוזר למרכזו, למצבו הפיסי-ביולוגי המאוזן. זהו העיקרון של כל חוקי הטבע-וגם של הקבלה, אלא שהקבלה משליכה את חוקי היקום הכלליים האלה על בני האדם.
במשך כל הדורות חיפשו פילוסופים ללא ליאות את התשובה לשאלה: האם קיים חופש בחירה? הם ניסו להגדיר את מושג הבחירה, והגיעו למסקנה שקיים רק חופש בחירה מצומצם בחברה, לאלה שהם בעלי אישיות מפותחת. אבל בינם לבין עצמם הבינו שלעולם לא יוכלו להשתחרר מהעדר השליטה בעתידם, שהרי מחר הם עלולים להידרס בדרך, לחלות במחלה חשוכת מרפא ואף להפוך לצמח.