פרשת עקב

א) ואכלת ושׂבעת וברכת את ה׳ אלוקיך. מצווה זו היא לברך את הקב״ה על כל מה שאכל ושתה ונהנה בעוה"ז. ואם אינו מברך, נקרא גזלן להקב״ה.

א) כל הנאה שאדם נהנה מהקב״ה, אם מברך עליה, הוא מעלה אותה הנאה עם כוונת הברכה למ״ן למלכות, שע"י זה עולים ז״א ומלכות לבינה, ומקבלים שם מוחין וכלים, שמהם יורד השפע לכל העולמות. ובשביל זה מהנה הקב״ה את האדם.

יז) כתוב, כי אתה אבינו כי אברהם לא ידָעָנו. לעת"ל אומרים ליצחק, כי אתה אבינו. הרי שיצחק, קו שמאל, נקרא אב, משום שהשמאל נכלל בימין. אבל מטרם שנכלל בימין, לא נקרא אב, משום שאז נמשכים ממנו דינים קשים.

כד) בתוך כך, רבי שמעון בא למשה, ואמר: משה, יום אחד הלכתי אני והחברים למלון
אחד, והיה שם ילד אחד, קם וערך לנו, מעצמו, מנורה ושולחן, כאילו היה בן עשרים שנה,
ולא היה אלא כבן חמש שנה. וערך השולחן מכל מיני מאכל ומשתה. ואמר, הרי לומדים, שבעל הבית בוצע ואורח מברך. אבל צעיר אני לימים ואתם ישישים, על כן זחלתי ואירא, מחוֹות דֵעי אֶתכם, עד שאקח מכם רשות.

לא) עשרה דברים צריך אדם לעשות בסעודה: א. נטילת ידיים. ב. לערוך ב׳ חלות לשבת. ג. לאכול שלוש סעודות. ולהוסיף מחול על הקודש. ד. להאיר נר על השולחן, שולחן בצפון ומנורה בדרום. והסבה, שהסֵבו אחד מברך לכולם.

סה) הסוד של אלו שבע אותיות ז'. ג׳ אותיות ז' שבש׳ של ג׳ ראשים, וד׳ אותיות ז' שבש' של ד׳ ראשים, הרשומות בתפילין, שהוא אותיות ז' שבאותיות ש', הרשומות משני צידי התפילין, הן רומזות לז׳ אונות שבריאה של האדם, שבהם שואב רוח, ומוציא ממנו ניצוץ אש דולק מפיו.

עד) ע"ז נקרא הקב״ה, האל הגדול הגיבור והנורא. כי שמות אלו הם תיקונים למעלה, במרכבה העליונה, כלול בד׳ אותיות הויה, שהוא שם הכולל כל הצורות. צורות אלו חקוקות ומפותחות בכיסא, והכיסא נחקק ונרקם בהם.