פרשת יתרו. חלק א'

א) וישא אהרון את ידיו. כתוב ידו, חסר יוד, שהמשמעות יד אחד, משום שצריך להרים הימין על השמאל.

נד) ואת שני בניה. וכי בניה היו ולא בניו של משה? אלא משום שציפורה השתדלה אחריהם בלי בעלה, קרא להם התורה, בניה, ולא בניו.

נז) והלכו עמים רבים, ואמרו, לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב. עתידים שאר העמים לבוא תחת כנפי השכינה. כל אלילי העולם יש להם ירידה. ומי שמתדבק בהקב"ה יש בו עלייה. ע"כ כתוב, לכו ונעלה.

סב) כתוב, זה ספר תולדות אדם, ביום ברוא אלוקים אדם, בדמות אלוקים עשה אותו. הראה הקב"ה את אדה"ר, כל אלו הדורות שעתידים לבוא לעולם, וכל אלו פרנסים וכל אלו החכמים, העתידים להיות בכל דור ודור.

סח) זה ספר תולדות אדם. מדבר על צורות, בעניין הצורות של בני אדם, להכיר באלו תולדות אדם, את הצורה שבסודות האדם: בשׂיער, במצח, בעיניים, בפנים, בשפתיים, וברשמי היד, ובאוזניים. בשבע אלו ניכרים בני אדם.

עז) סוד המצח. באות נ', גבורה, השלמות של ז', מלכות, כי המלכות נבנית מקו שמאל, גבורה. לפעמים נכללת נ' באות ז'. ולפעמים היא בלבדה. המצח קטן וחד ואינו עגול זה הוא אדם שאינו מתיישב בדעתו, חושב שהוא חכם, ואינו יודע.

פה) סוד העיניים, באות ס'. יש להסתכל בצבע, הסובב על העיניים בחוץ. וכמו שהעין יושבת. אם יושבת על מילואה, שאינה שקועה בעומק המצח, זה אינו רמאי, והוא רחוק מרמאות, שאין בו כלל.

צג) סוד הפנים לאלו בעלי החכמה הפנימית. צורות הפנים אינן ניכרות ברשימות שמבחוץ על עור הפנים, כמו במצח, אלא בתוך רשימה של סודות פנימיים, כי צורות הפנים מתהפכות ובאות מכוח הצורות של רשימות הפנים, שהן סתומות ברוח, השורה בפנימיות, ומתוך הרוח ההוא, נראות מבחוץ צורות הפנים, שהן ניכרות אל אלו החכמים, בעלי חכמה הפנימית.

קטו) מכאן ולהלאה מדובר בסוד השפתיים. באות פ' שנכללה באות ס'. שפתיים גדולות, זהו אדם המדבר לשון הרע ואנו מתבייש ואינו מפחד. בעל מחלוקת ורכילות הוא בין זה לזה, בין אדם לחברו. ומשלח ריבים בין אחים, הוא אינו בעל סוד. וכשמשתדל בתורה הוא מכסה סוד.

קיט) סוד האוזניים. מי שאוזניו גדולות, הוא אוויל בליבו ושיגעון ברוחו. מי שאוזניו קטנות ועומדות על קיומן כראוי, בהתעוררותו הוא חכם לב. רוצה לעסוק בכל. וזו אות י' הנכללת בכל שאר האותיות.

קכב) כתוב, וידי אדם מתחת כנפיהם. שהם ידיים לקבל בעלי תשובה, השבים אל הקב"ה. אבל ידי אדם אלו הם צורות וסודות עליונים, שׁשׂם הקב"ה באדם, וסידר אותם באצבעות מבחוץ ומבפנים, בכף היד.