א) כמה יש להם לבני אדם לשמור דרכם ולירא מפני הקב"ה, שלא יסורו מדרך הישר, ולא יעברו על דברי תורה, ולא ימישו ממנה.
ה) וכצפורים האחוזות בפח, כָּהֵם יוּקָשִׁים בני האדם. בני אדם אינם יודעים, ואינם שומעים, ואינם מסתכלים ברצון אדונם.
י) כשמגיעה השעה שתהיה נפרדת הנפש מן הגוף, אין הנפש יוצאת מן הגוף, עד שתתגלה עליו השכינה, והנפש, מתוך שמחה וחביבות השכינה, יוצאת כנגדה מן הגוף.
יג) וזרח השֶמש, ובא השָמש. שבשעה שנמצאת הנשמה עם האדם בעולם הזה, אז, וזרח השמש. ובא השמש, הוא בזמן שאדם יוצא מעולם הזה.
יז) עץ ארז, ת"ת, שכתוב, מן הארז אשר בלבנון, כי עץ ארז, ת"ת, אין נטיעותיו משתרשות אלא בלבנון, בינה.
כ) עץ חיים היא למחזיקים בה, ותומכיה מאושָר. עץ חיים, זו היא התורה, אילן עליון גדול וחזק. נקראת תורה, משום שהיא מורה ומגלה מה שהיה סתום ולא נודע.
כב) ויקרא, אל משה. וידבר ה' אליו, מאוהל מועד לאמר. כתוב, ויקרא, עם אלף קטנה, כדי להראות שקרא אל משה, אותו השורה במקדש, שהיא המלכות.
כו) יושב בשמיים ישחק. ה' ילעג למו. יושב בשמיים ישחק. זה יצחק, הבא מצד יין, המאיר וצוחק תחילה, ואח"כ זועם ומבלבל.