פרשת ויחי. חלק ג'

תרח) פתח אותו הילד ואמר, לדוד אל תתחַר במרֵעים. כתוב לדוד, אם שירה הוא, למה אינו אומר לדוד מזמור שיר? ואם תפילה, למה אינו אומר תפילה לדוד? אלא בכל מקום שכתוב דוד סתם, רוח הקודש אמרו.

תריב) עוד אמר, כי בקריאה אל משה, א' קטנה היא השכינה, ובכתוב, אדם שֵׂת אֶנוש, אדם עם א' גדולה, רומזת על השלמות של זכר ונוקבא יחד. ושכתוב א' קטנה, רומזת על הנוקבא לבדה, השכינה.

תרכו) פתח אותו הילד ואמר, אוסרי לגפן עירׂה ולשורֵקה בנִי אתונו. כתוב, אוסרי עירׂה, הלוא אסר עַיר צריך לומר? אלא שיש לתינוקות של בית רבן להישמר מהחץ של הקליפה עַיר, והשם הקדוש י"ה נכלל שם, כדי להכניעו, כלומר, הי' של אוסרי והה' של עירׂה.

תרמ) מהאוכל יצא מאכל ומעַז יצא מתוק. מהאוכל, מצדיק, כמ"ש, צדיק אוכל לשובע נפשו. צדיק, יסוד, אוכל, השפע מכל ספירות דז"א.

תרמח) שני תיקונים של הנוקבאות, אמר שלמה בשה"ש, אחד לרועָה העליונה, יובֵל, בינה. ואחד לכלה, שנת השמיטה, הנוקבא. תיקון למעלה, בבינה, ותיקון למטה, בנוקבא. מעשה בראשית ג"כ באלו ב' מקומות, שבכל דבר הייתה עשייה אחת למעלה בבינה, ועשייה אחת למטה בנוקבא. וע"כ מתחילה התורה באות ב', שרומזת על ב' נוקבאות הללו.

תרנב) ויעש את הים, עומד על שני עשר בקר. הים הזה מתתקן בי"ב בשני עולמות, בעולם העליון, בינה, ובעולם התחתון, הנוקבא. בי"ב למעלה, המרכבות הממונים למעלה, חו"ג תו"מ שלמעלה מחזה דז"א, שכל אחד כלול משלושה והם י"ב.

תרסג) זבולון ויששכר עשו ביניהם תנאי, יששכר ישב ויהגה בתורה, זבולון יצא ויעסוק במסחר, ויתמוך ביששכר. כמ"ש, ותומכיה מאושר. והיה יורד בימים לעשות מסחר. וחלקו היה כן, כי הים היה נחלתו.

תרעו) השבעתי אתכם בנות ירושלים, אם תמצאו את דודי, מה תגידו לו, שחולת אהבה אני. מי הוא קרוב יותר אל המלך מכנסת ישראל, הנוקבא? והיא אומרת להם, אם תמצאו את דודי, מה תגידו לו?

תרפא) יששכר חמור גָרֶם, רובץ בין המִשפּתָיים. ואם נקרא חמור, מפני שעסק בתורה, למה לא ייקרא לו סוס, או אריה, או נמר? משום שהחמור מקבל עליו משא, ואינו בועט באדונו כשאר בהמות, ואין בו גבהות הרוח, ואינו דואג לשכב במקום מתוקן.

תרצו) דן ידין עמו כאַחד שבטי ישראל. דן, הוא כמ"ש, מאסף לכל המחנות, ירך השמאלית, הוד, והולך לאחרונה. כיוון שיהודה וראובן נוסעים, הלויים והארון פורשׂים דגלים, ונסע דגל אפרים למערב, ירך הימנית נוסעת על פי הסדר, שירך ימנית קודמת לירך שמאלית, דן. וע"כ נוסע דן לאחרונה.

תשכו) מהשם גד נשמע, שצבאות יצאו ממנו לערוך מלחמה. גד אותיות ג' ד', יסוד ומלכות, שצבאות ומחנות יוצאות מזיווגם. כי גימל נותנת, שהוא יסוד, ודָלת לוקטת, שהיא מלכות. מכאן נשמע שכמה צבאות ומחנות תלויים בהם.

תשל) רבי אלעזר ורבי אבא נמלטו לתוך המערה שבלוד, שבאו שם מחמת תוקפו של אור השמש, שהיו הולכים בדרך, ולא יכלו לסבול. אמר רבי אבא, נסבב את מערה הזו בדברי תורה.

תשמ) שלוש נשמות הן. והן עולות במדרגות עליונות. ועל שהן שלוש, הן ארבע. נשמה א', היא נשמה העליונה שאינה נתפסת, ולא העיר בה גזבר העליון ומכש"כ התחתון. וזו היא נשמה לכל הנשמות, והיא סתומה ואינה נגלית לעולם, ואינה נודעת, וכולם תלויים בה.

תשנא) מאשר שמֵנה לַחמו והוא ייתן מעדני מלך. אשר צדיק, יסוד דז"א, המשפיע מעדנים לנוקבא. עכ"ז הוא בחינת הנוקבא ולא יסוד דז"א.

תשנט) נפתלי איילה שלוּחה הנותן אִמרֵי שָפֶר. כיוון שאומר איילה שלוחה, היה לו לסיים, הנותנת אִמרֵי שָפֶר, ולא הנותן, לשון זכר.

תשסח) מחשבה, ח"ס דא"א, ראשית הכל, נסתמה בראש א"א ואינה מאירה למטה. כשנתפשטה ע"י בינה דא"א, שיצאה מראש דא"א וחזרה לראש, שע"י זה מתפשטת הארת החכמה מראש א"א אל הבינה שלו, היא באה למקום שהרוח שורה, שקו אמצעי, רוח, ז"א, עולה ומכריע בין ב' קווים דבינה, הדעת המכריע בין חכמה ובינה.

תשע) סיום הגוף, יסוד, הוא כמ"ש, בן פורת יוסף, בן פורת עֲלֵי עָין. כתוב בן פורת שתי פעמים, בן פורת למעלה, יסוד שלמעלה מחזה, ובן פורת למטה, יסוד שלמטה מחזה. ולמה אין בן פורת למטה בתיקוני המטרוניתא, בין י"ב השבטים, י"ב בָקר, שהמטרוניתא מתתקנת עליהם מלמעלה? כי כמ"ש, בָנות צָעדָה עלֵי שוּר, צריכים בנות לתיקונים שלה, נקבות שהם י"ב השבטים, ולא בנים. ויוסף, יסוד, בן, זכר.

תשפז) בנימין זאב יטרָף. למה נקרא זאב? משום שנרשם בכיסא, הנוקבא, בצורת זאב. כי כל חיות קטנות וגדולות נרשמים בכיסא, כמ"ש, חיות קטנות עם גדולות. והכיסא שעשה שלמה, נרשם ג"כ כעין הכיסא של מעלה.

תשצח) כל אלה שבטי ישראל שנים עשר. כל אלה נאמר, כדי לחבר את השבטים, במקום שכל הברכות יוצאות משם, בנוקבא. שנים עשר, הם שנים עשר קשרים של תיקוני הנוקבא.

תתא) ויכַל יעקב לצווֹת את בניו. למה כתוב לצוות את בניו, הלוא לברך היה צריך לומר? אלא שציווה אותם על השכינה, שיתקשרו עימה. עוד, שציווה אותם על דבר המערה, שקרובה לגן עדן, ושם אדה"ר קבור.

תתה) ויאסוף רגליו אל המיטה. משום שישב במקום החיים, שהיה מרכבה לז"א, עה"ח. וע"כ כשרצה יעקב להסתלק מן העולם, הוריד רגליו אל המיטה, הנוקבא.

תתטו) ויבואו עד גורן האטד, ויעש לאביו אֵבֶל שבעת ימים. מה נוגע לנו, שהם באו עד גורן האטד? ומהו הטעם, שמכונה אבלות זו למצרים, כמ"ש, האֵבֶל בגורן האטד, אֵבֶל כבד זה למצרים? הרי אָבֵל ישראל היה צריך לומר, ומהו הטעם למצרים?

תתכד) צהלי קולך בת גלים. צהלי קולך, נאמר לכנסת ישראל, הנוקבא, שמשבחת אל הקב"ה בקול זמרה.

תתלה) ע"כ כתוב, אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה, אלא הכל היה זהב, שגדל זהב. ובזמן ההוא כתוב, ועפרות זהב לו.

תתמה) צריכים לקבל הכוס של ברכה בשתי ידיים, בימין ובשמאל, ולברך. בכוס של ברכה צריכים כוס, כמ"ש, כוס ישועות אשׂא, הנוקבא. כי בכוס הזה נמשכים ברכות מהישועות של מעלה, והכוס, הנוקבא, מקבל אותם ומאספם אליו, ושם נשמר יין העליון, הארת השמאל שבבינה, ונאסף בכוס.

תתנ) ויבואו עד גורן האטד. גורן האטד, זה ממשלת מצרים שהוסרה מפני ממשלת ישראל, כי ראו גורן, שרומז על ממשלת ישראל, כמ"ש, מלובשים בגדים בגורן. וע"כ כתוב, ויספדו שם מספד גדול וכבד מאוד.

תתנג) כשנכנס יעקב במערה, כל הריחות שבגן עדן, נמצאו במערה, ובמערה היה אור, שנר אחד היה דולק שמה.

תתנט) כתוב, וַיִישֶׂם, עם ב' יודין. יוסף שמר לו הברית למטה ולמעלה, שהיה מרכבה ליסוד ז"א. וע"כ, כשהסתלק מעולם הושם בב' ארונות, בארון שלמטה ובארון שלמעלה. ארון שלמעלה, כמ"ש, הנה ארון הברית אדון כל הארץ.