פרשת במדבר

א) וידבר ה' אל משה במדבר סיני, באוהל מועד. ויברא אלקים את האדם בצלמו.

כא) שִמחו את ירושלים, וגילו בה כל אוהביהָ. כמה חביבה התורה לפני הקב"ה, כי בכל מקום שדברי תורה נשמעים, הקב"ה וכל צבאותיו כולם מקשיבים לדבריו.

כז) ארבע מחנות של כנסת ישראל, חו"ג תו"מ, מיכאל, גבריאל, אוריאל, רפאל, שהם י"ב שבטים וי"ב גבולים סביב. כי בכל אחד מחו"ג תו"מ יש ג' קווים, והם י"ב. הכול כמו למעלה י"ב גבולים דז"א.

מא) בידך אפקיד רוחי, פדיתה אותי ה' אל אמת. אשרי האדם ההולך בדרכיו של המלך הקדוש, ואינו חוטא לפניו. כיון שנכנס הלילה אילן המוות שולט בעולם, ועץ החיים מסתלק למעלה למעלה, וכיון שאילן המוות שולט בעולם לבדו, כל בני העולם טועמים טעם מוות.

נג) ונסע אוהל מועד מחנה הלויים. ואחר זה כתוב, ונסע דגל מחנה אפריים לצבאותם ימה. השכינה, השרויה במערב. אפריים שנסע במערב הוא המלכות, וע"כ נסע אחר דגל מחנה ראובן, שבדרום, חסד. כתוב, ויברכם ביום ההוא לאמר, בך יברך ישראל... וישם את אפרים. בך יברך ישראל, ישראל סבא.

סא) מהו סימן לזיווג הייחוד? סימן החזק הוא סיבוב המזבח, ובא לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית. אבל אדם לא יכול לעשות כלום, עד שמקבל עליו עול מלכות הקדושה בתחילה, ונותן על עצמו עול הזה, ואיך שיבוא לדרום תחילה, שהוא חסד?

סו) לדוד, אליך ה' נפשי אשא, אלקי בך בטחתי. מה ראה דוד לסדר שבח זה כך, שכל השבחים שהם בסדר אלף בית כולם שלמים, וזה חסר, שאין בו ו'? ולמה הוא סדר זה, לנפילת אפיים?