פרשת צו. חלק ב'

קח) ארבעה מינים יש בלולב. והם שבעה:
ג' הדסים, ב' ערבות, לולב, אתרוג. ובמעשה, בנטילתם לשם מצווה, מתעוררים שבעה אחרים למעלה, ז"ס חג"ת נהי"מ: ג' הדסים כנגד חג"ת, ב' ערבות כנגד נו"ה, לולב כנגד יסוד, אתרוג כנגד מלכות, להטיב העולם בכמה בחינות, המושפעות מז"ס.

קכא) וזאת תורת האשם. וזאת תורת המנחה. וזאת תורת זבח השלָמים. זאת תורת החַטָאת. אם למטה, זאת היא בכל, ואם למעלה, זאת היא בכל.

קכד) המְקָרֶה במים עליותיו. הקב"ה כשברא העולם, הוציאו מתוך מים, וערך אותו על מים. חילק את המים לב' חצאים, מחצה למטה, ומחצה למעלה, ועשה בהם פעולות.

קכט) במזבח עולה ונראה אוריאל, כמראה אריה גיבור הרובץ על טרפו. והיו כהנים וישראל רואים ושמחים, שהיו יודעים, שקרבנם התקבל ברצון לפני המלך הקדוש.

קלד) ותצא אש מלפני ה', ותאכל על המזבח את העולה. זה אוריאל, שנראה כשלהבת אש על המזבח. שהיה רובץ על הקרבן.

קנב) אע"פ שבני אהרון מתו באותה שעה, ולא הציל אותם גדלות היום, צודק היה מכמה אופנים, שלא הייתה שעת הקרבת הקטורת.

קנה) אין מצורע אלא אותו שנעשה בזָבות, שאימו התעברה עימו בימי נידתה. כי חמש דמים הם בדם נידה המטמאים, וכולם דם טמא. ויש חמש דמים טהורים. ומי שעובר עליהם, כאילו עבר על עשרת הדיברות, שהם כלל כל תרי"ג (613) מצוות.

קסב) זאת משחת אהרון ומשחת בניו. זאת, המלכות, המשחה של אהרון. כי אהרון נמשח מחכמה, והביא משמן המשחה העליון מלמעלה, שהוא חכמה, והמשיך אותו למטה, למלכות. וע"י אהרון נמשחה המלכות, ממשחת קודש להתברך.

קסה) כי עימךָ מקור חיים, באורך נראה אור. כי עימך מקור חיים, זהו שמן העליון הנמשך ואינו נפסק לעולם, השורה בתוך חכמה העליונה על הכל. כמ"ש, כי עימך, ששורה עימך באהבה שעל הכל, ואינו נפרד ממך לעולם.

קעג) הכל היה מן העפר, והכל שב אל העפר. הכל היה מן העפר, ואפילו גלגל חמה. העפר הוא אותו העפר השורה תחת כיסא הכבוד הקדוש, בינה. הכל היה מן העפר, מלכות, ואפילו גלגל החמה, ת"ת. הלוא להיפך הוא, שהמלכות נאצלת מת"ת?

קעט) כתוב, ואגודתו על ארץ יְסָדָה. ואגודתו, כשמזדווג המלך, ז"א, כנגד המלכות, ארץ, בכל אלו עטרות הקדושות בקיבוץ אחד, שג' מוחין חב"ד שלו, הנקראים עטרות, מתאגדים יחד בג' קווים, אז כתוב, ואגודתו.

קפב) כל אדם העוסק בתורה ושפתותיו דובבות תורה, הקב"ה מכסה עליו, והשכינה פורשת עליו כנפיה. כמ"ש, ואשים דבריי בפיך ובצל ידי כיסיתיך.

קפד) צוֹר תעודה חֲתוֹם תורה בלימודיי. צור תעודה, זו היא עדותו של דוד, מלכות. כמ"ש, ועדותי זו אלמדם. צור, פירושו קשר, כמי שקושר קשר במקום אחד.

קפו) אשרי הם העוסקים בתורה, שהם במדרגה עליונה יתירה על כולם. מי שעוסק בתורה, אינו צריך לא לקרבנות ולא לעולות.

קצג) אמונה אומֶן, כמ"ש, אל אמונה
ואין עוול. אמונה היא בלילה, מלכות, שנקראת לילה, נקראת ג"כ אמונה. כמ"ש, ואמונתך בלילות.