פרשת תולדות

א) כשביקש הקב"ה, ועלה ברצון לפניו, לברוא העולם, היה מסתכל בתורה וברא אותו. ובכל פעולה ופעולה שברא הקב"ה בעולם, היה מסתכל בתורה ובְרָאָה, וכמ"ש ואהיה אצלו אָמוֹן ואהיה שעשועים יום יום, אל תקרי אָמוֹן אלא אוֹמן, שהיתה כלי אומנותו.

יט) ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו. שהקריב קורבן והתפלל עליה.

כתוב, ויעתר יצחק. וכתוב, ויעתר ה'. ואם ויעתר הוא קורבן, ויעתר ה' הוא ג"כ קורבן.

מז) כל מה שברא הקב"ה בעולמות, היו בשיתוף מלכות, מידת הדין, עם הבינה, מידת הרחמים, שמשיתוף הזה נמצאים הרבה מעלות בעולם. אם שיתוף טוב ורע, הנוהג בניבראים, ע"כ הוא יַרבה מחלוקת בעולם.

נט) הלב והכבד נתרוצצו, משום שנתבטל היצר הרע מן הלב. ויתרוצצו פירושו נשבר כוחם של מנהיגי הגוף, מטעם שנתבטל היצר הרע. הגוף אומר אז, אם כן למה זה אנוכי, ולמה נבראתי. מיד, ותלך לדרוש את ה'.

סח) היה יושב ומצטער. אמר, מורא ופחד גדול נכנס בי, כי אני רואה מה שהעירו החברים בעלי המשנה, שרוח הקדושים שורה עליהם. והעירו שבאלף השישי תהיה הגאולה. יפה הוא. אבל אני רואה אריכות יתרה לשוכני העפר הללו, אשר לזמן ארבע מאות ושמונה שנים מאלף השישי, יעמדו לתחיה כל שוכני עפר בקיומם.

עג) הצד של אברהם, צד ימין, חסדים, גרם להם להתגדל. וזכותו עזר אותם, כי הוא היה מחנך אותם במצוות, כמ"ש, כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו. את, בא לרבות יעקב ועשו, שגם הם בכלל בניו. ולפי"ז, ויגדלו הנערים, שנתגדלו בקדושה, אלא שאחר כך סרח עשו.

עה) איש יודע ציד איש שדה, הוא היה גיבור ציד, שהיה צד דעתן של בריות ומטעה אותם למרוד בה'. איש שדה, כדי לגזול בני אדם ולהרוג אותם. ועשו אמר, שהוא נמצא בשדה, כדי להתפלל. כמו יצחק, כמ''ש, ויצא יצחק לשוח בשדה.

עז) איך לא רצה יעקב לתת לעשו נזיד עדשים, עד שמכר לו הבכורה שלו? איך זה אפשרי שיעקב ירמה את עשו?

עח) הכתוב מעיד, ויעקב איש תם, שאינו יודע לרמות. כמ"ש, תיתן אמת ליעקב. אלא עוד מקודם לכן היה עשו שונא את הבכורה, והיה מבקש מיעקב, שיקח אותה אפילו בלי כסף. כמ"ש, ויאכל וישת ויקם וילך וַיִבֶז עשו את הבכורה.

פג) ה' צדיק יבחן ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו. כמה הם מתוקנים וישרים מעשיו של הקב"ה, וכל מה שהוא עושה הכל הוא בדין ובאמת, כמ"ש, הצור תמים פעלו.

צו) אחותי היא. אמר אברהם, אחותי, על השכינה, משום שהשכינה היתה עם יצחק ועם אשתו. כמ"ש, אמור לחכמה, אחותי את. וע"כ נתחזק בשכינה ואמר, אחותי היא. היה ראוי לאברהם ויצחק לומר, אחותי, רעיתי, יונתי, תמתי, כי אברהם ויצחק היו מרכבה לז"א. ועל זה נתחזקו הצדיקים בהקב"ה, שנעשו מרכבה אליו.

קא) כמה המתין הקב"ה להיפרע מרשעים? כי בשביל אותו הטוב, שעשה אבימלך עם האבות הראשונים, הרי בשביל זה לא שלטו ישראל בפלשתים, עד לאחר זמן בדורות האחרונים. יפה עשה אבימלך, שעשה טוב עם יצחק, כמו שאמר לאברהם, הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב.

קו) וְנָחֲךָ ה' תמיד. במקרא הזה נתחזקו בעלי האמונה, שמבטיח אותם בעולם הבא.

שאמר, וְנָחֲךָ ה', למה לו עוד לומר, תמיד? אלא זהו רומז על תמיד של בין הערביים, שהוא מקבל חיזוקו מתחת זרועו של יצחק, כנגד תפילת המינחה, שתיקן יצחק, שהוא הארת השמאל. וזה הוא חלק לעולם הבא, הנוקבא שמקבלת חלק חכמה מישסו"ת, הנקראים עולם הבא.

קיח) ויקרא אלקים לאור יום ולחושך קרא לילה. כל מעשיו של הקב"ה הם דברי אמת, והכל בסוד עולם העליון, שכולם הם מוחין הנמשכים מבינה. וכל דברי תורה הם דברי אמונה, הנוקבא, וסודות העליונים המאירים בה.

קכב) ויקרא את עשו. שניכלל מדין הקשה, שהוא בחינת עשו. ויאמר, הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי. אשרי אדם עוז לו בך. אשרי האדם שמתחזק בהקב"ה, ושם מבטחו בו.

קלא) ותקח רבקה את בגדי עשו. אלו הם הלבושים שעֵשָו הִרוִיחםִ מנמרוד. ואלו היו לבושי יקר מאדם הראשון, ובאו לידו של נמרוד, ובהם היה נמרוד צד ציד. כמ"ש, הוא היה גיבור ציד לפני ה'. כי בשעה שלבש אותם, היו מתקבצים לו כל בהמות חיות ועופות ונופלים לפניו. ועשו יצא השדה, ועשה מלחמה עם נמרוד, והרגו, ולקח אלו הלבושים ממנו. וכמ"ש, ויבוא עשו מן השדה והוא עייף.

קלו) כמה שירות ותשבחות אמר דוד המלך לפני הקב"ה. והכל כדי לתקן מדרגתו, שהיא הנוקבא. ולעשות לו שם, להמשיך לה מוחין. כשראה, שיעקב נענה וקיבל הברכות, אמר דוד שירה, בַּצָּרָתָה לי קראתי ויענני. ולולא קיבל יעקב הברכות, שהן המוחין השלימים לבנין הנוקבא, לא היה דוד יכול לעשות לה שם.