פרשת בהר

א) וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר דַּבֵּר זאת תורת העוֹלַה. מקרא זה בכנסת ישראל העמדנו, שהיא עולה ומתחברת במלך הקדוש בזיווג שלם.

ח) כשמסתכלים בהדברים הכל אחד. המוחין דיובל, בינה, מאירים בשמיטה, מלכות. משום זה כתוב, ושבתה הארץ. כי במנוחת הארץ, צריכים עבדים להיות במנוחה. משום זה, ובשביעית יצא לחופשי חינם. חינם, שאינו נותן כלום לאדונו.

יד) את אוזנו למה ירצע? שמיעה תלויה במלכות. עשייה למעלה, בבינה. ומשום שישראל בעת שקרבו להר סיני, והיו באהבת ליבם להתקרב אל הקב"ה, הקדימו עשייה לשמיעה.

טו) שש שנים תזרע שדך, ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה'. והשביעית תִּשְמְטֶנָה ונטשתהּ, ואכלו אביוני עמך. משום שעניים תלויים במלכות, שמיטה, משום זה עזוב אותם לאכול. וע"כ מי שמרחם על העני, נותן שלום בכנסת ישראל, שהעניים תלויים בה, ומוסיף ברכה בעולם, ונותן שמחה וכוח אל צדקה, מלכות, שמשפיע ברכות לכנסת ישראל .

כה) בזמן של הגאולה, המצווה לתקוע שופר תרועה ביובל. כמ"ש, כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו. כי כמו בתקיעת שופר של יובל, יוצאים כל העבדים לחירות, כך בגאולה האחרונה, ע"י תקיעת שופר מתקבצים כל ישראל מארבע רוחות העולם, שהם עבדים עד היובל, אור הגאולה. כי בעלי תורה יש בהם ג"כ עבדים על מנת לקבל פרס, ונקראים עבדי המלך והמלכה.

לא) ראשי הישיבות, בשבועה עליכם, שלא תסירו ממנו עד שאתקין קרבן להקב"ה, כי השכינה היא קרבן לה', שקרבה אליו, בכל איבר של המלך, בכל ספירה שלו, בחיבור שלם בזכר ונוקבא, בכל האברים: בראש עיניים בעיניים, שהם חכמה. אוזניים לאוזניים, שהם בינה.

נב) בטח בה' ועשה טוב, שְׂכָן ארץ, ורְעֵה אמונה. לעולם יהיה אדם זהיר באדונו, וידבק לבו באמונה העליונה, כדי שיהיה שלם עם אדונו. כי כשיהיה שלם עם אדונו, לא יוכלו להרע לו כל בני העולם .

נז) משום זה כתוב, וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית? וכתוב, וציוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית, וְעָשָׂת את התבואה לשלוש שנים. ועשתה, צריך לומר, אלא להוציא ה', מלכות, מעשיה, שנוהג בה שמיטה ומנוחה, ואינה עושה עבודה. שכתוב, ראו, כי ה' נותן לכם ביום השישי, יסוד, לחם יומים. כעין זה, כתוב, וציוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית, יסוד, וְעָשָׂת את התבואה לשלוש שנים .

סה) מי שגורם תערובת טיפות הזרע במקום שאינו שלו, מי שמערב טיפה שלו בשִפחה, במחלת בת ישמעאל, קליפה רעה, או בבת אל נכר, בתו של עכו"ם, שהם רע וחושך, והטיפה שלו הוא טוב ואור, הוא מערֵב טוב עם רע, עובר על מאמר אדונו, שאמר, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו .

סח) אדם שחטא בגלוי, בב' מדרגות, בב' אופנים, אם חוזר בתשובה בגלוי, כמו שחטא בגלוי, אז מושיבים לו בעולם ההוא בין צדיקים, היודעים דיניו של הקב"ה, ושומרים עצמם מלחטוא. ואם חזר בתשובה בסתר, אין מושיבים אותו בין צדיקים, כי חטאו לא נמחק לגמרי. אלא מושיבים אותו בין הרשעים, והרשעים מתקנאים בו, שעשה תשובה, לקיים בהם, ועיני רשעים תכלינה .

עה) כי לי בני ישראל עבדים. מצווה לעבוד בכל מיני עבודה במקדש, ומחוץ למקדש בכל אלו העשיות הנקראות עבודה, כלומר בתפילה, ולהשתדל אחר מצוות התורה, שהכל נקרא עבודה, כעבד המשתדל אחר אדונו לכל מה שצריך .

עט) שתי מדרגות למעלה, שהאדם צריך להתעטר בהן, והם האמונה, והן אחת:

א. עבד.

ב. בן.