פרשת וישלח

א) כי מלאכיו יצוה לך לִשְׁמָרְךָ. בשעה שהאדם בא לעולם, מיד היצר הרע בא עמו, ומקטרג עליו תמיד, כמ"ש, לַפֶּתַח חטאת רובץ. חטאת רובץ, הוא היצר הרע, לַפֶּתַח, לְפֶתַח בית הרחם, כלומר, תכף עם הִוָּלְדוֹ של האדם.

כא) כה תאמרון לאדני לעשיו, כה אמר עבדך יעקב, עם לבן גרתי. מיד פתח יעקב, להתהפך לפניו לעבד, כדי שעשו לא יסתכל בברכות שברכו אביו. כי יעקב הניח אותם לאחרית הימים.

מג) באנו אל אחיך, אל עשו. שואל, כשאמר, באנו אל אחִיך, האם איננו יודעים שהוא עשו? וכי היו אחים אחרים ליעקב? ומשיב, אלא, אל עשו, פירושו, שאם תאמר שחזר בתשובה, והולך בדרך מתוקן, לא כן, אלא עשו, הרשע כמקודם לכן, וגם הולך לקראתך. ואם תאמר, הולך לבדו? לא כן, אלא ארבע מאות איש עמו.

עה) כאשר ברא הקב"ה את העולם, עשה בכל יום ויום המלאכה הראויה לו. ביום רביעי עשה את המאורות. ואז נבראה הלבנה חסרה, שהיא אור שמיעט את עצמו. ומשום שהיא מארת חסר ו', ניתן מקום לשליטה לכל הרוחות, והשדים. ורוחות סערה, ומזיקים, וכל רוחות הטומאה.

פז) ויאבק איש עמו. מהו ויאבק? כמ"ש, אבק טפל אל עפר. מה בין עפר לאבק? מה שנשאר מדבר הנשרף באש, נקרא אבק. ואינו עושה פירות לעולם. עפר הוא, שכל הפירות יוצאים ממנו, והוא כלל הכל, הן למעלה והן למטה. נוקבא דז"א נקראת עפר, והיא כלל כל העולמות וכל מה שבבי"ע תולדותיה. נוקבא של סמאל נקראת אבק, שהוא אל אחר, שאינו עושה פירות, וע"כ מכונה אבק.

צ) בזמן שהקב"ה יקים ישראל ויוציאם מן הגלות, אז יפתח להם פתח אור דק וקטן מאד. ואחר כך יפתח להם פתח אחר, מעט גדול ממנו. עד שהקב"ה יפתח להם את השערים העליונים הפתוחים לארבע רוחות העולם. שלא תתגלה ישועתם בבת אחת. אלא בדומה אל שחר, שהולך ואור עד נכון היום.

צט) על כן לא יאכלו... בגיד הנָשֶה. ואפילו בהנאה אסור, ואפילו לתת לכלב אסור. ולמה נקרא גיד הנשה? ומשיב, משום שהוא מְנַשֶּׂה, שמדיח בני אדם מעבודת בוראם. ושַׁם רובץ היצר הרע.

קיז) כי לא תשתחוה לאל אחר. וכי יעקב, הבחיר שבאבות, שנבחר חלק שלם להקב"ה, ונתקרב לו ביותר, איך השתחוה לאותו רשע עשו, שהוא בצד אל אחר. ומי שמשתחוה לו, משתחוה לאל אחר. ואם תאמר, שהוא משום שאמרו, השועל שהגיע שעתו השתחוה לו, משל הוא, שיש זמן שהשועל מולך על כל החיות, ואז אע"פ שהוא הקטן שבחיות, כולם משתחוים לו, וגם כאן תאמר, שע"כ השתחוה יעקב לעשו, מפני שהשעה היתה משחקת לו, אינו כן, כי עשו הוא כאל אחר, ויעקב לעולם לא ישתחוה לאותו הצד ולאותו החלק.

קלא) ויעקב נסע סֻכֹּתָה. בשעה שעלה ברצונו של הקב"ה, שהוא ז"א, לברוא העולם, לבנות את פרצוף הנוקבא, הנקראת עולם, הוציא מניצוץ הקשה, שהוא המסך, קשר אחד, שז"א עלה למ"ן לאמא, ויצאה שם קומת חסדים על המסך דחירק שלו. שקומה זו הוא קו אמצעי, המקשר ב' הקוים ימין ושמאל דבינה זה בזה. וע"כ נקרא קשר ונדלק מתוך החשך, שנכלל בקו שמאל, שהוא חשך והארתו נבחנת להדלקה, בסוד מאורי האש. והארה זו, שהיא הארת החכמה, נשארת בעלִיה. שמאירה ממטה למעלה, והארת עצמו, שהיא חסדים, יורדת למטה, שמאירה ממעלה למטה. כי בשעה שהקו האמצעי מקשר ב' הקוים ימין ושמאל זה בזה, באופן שיאירו שניהם, הוא מקיים אז הארת השמאל, שתאיר ממטה למעלה, והארת הימין ממעלה למטה.

קמה) מצד רוח הטומאה מתפרדות הרבה מדרגות. וכולן אורבות לצרור על הקדושה, אלו לעומת אלו, כמ"ש, לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו, כי כשמתחברים הם מחריבים העולם.

קעב) ולא יִקָּרֵא עוד את שמך אברם, והיה שמך אברהם. ועל כן נשאר בשם הזה. אבל ביעקב לא כתוב, והיה, אלא כתוב, כי אם ישראל יהיה שמך, שנקרא לפעמים יעקב ולפעמים ישראל. וכאשר נתעטרו בניו בכהנים ולויים ונתעלו במדרגות עליונות, אז נתעטר בשם ישראל תמיד.

קעט) הִתְרַפִּיתָ, ביום צרה צר כֹּחֶכָה. הִתְרַפִּיתָ, מי שידיו מתרפות מן הקב"ה, שלא להתגבר בו. ואיך יתגבר האדם בהקב"ה? שיתגבר בתורה. כי כל מי שמתגבר בתורה, הוא מתגבר בעץ החיים, כביכול הוא נותן כח לכנסת ישראל, שהיא השכינה, להתחזק.

קצח) ויהי בצאת נפשה כי מתה. ולמה נאמר עוד, כי מתה. אלא להורות שהנפש לא חזרה יותר אל הגוף. ומתה רחל מיתת הגוף. כי יציאת הנפש אינה מורה עדיין על מיתת הגוף, משום שיש בני אדם, שיצאה נשמתם וחזרה אח"כ למקומה. אבל יצאה נשמתה ולא חזרה למקומה, ומתה רחל.

רא) ויצב יעקב מצבה על קבורתה... עד היום. עד היום, משום שלא נתכסה מקום קבורתה עד אותו היום, שעתיד הקב"ה להחיות המתים.

רג) ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא, היינו השכינה, הנקראת ארץ. כי לאה ורחל מתו, וקבלה הבית השכינה.

רכב) ותמרות העשן היו מתאבכות ועולות למעלה. אילו תמרות העשן מן הקרבן, שהיו עולות על המזבח, היו עולות תמיד כעשן הזה, לא היה רוגז על העולם, וישראל לא היו גולים מארצם.

רלג) ואלה תולדות עשו .בחיי יצחק לא נמנו בניו של עשו, כמו שנמנו בניו של יעקב. אבל, ויִגוַוע יצחק, כתוב, ואלה תולדות עשו הוא אדום. משום שבחלקו ונחלתו וגורלו של יצחק רק יעקב ובניו. ומשום זה יעקב ובניו, שהם חלקו של הקב"ה, נכנסו בחשבון. אבל עשו, שאינו בצד האמונה, עשה הכתוב חשבונו לאחר שמת יצחק, שאז נפרד חלקו מקדושה למקום אחר.

רלו) כשעשה הקב"ה את העולם, וחלק את הארץ לשבעה גבולות, מחולקים כנגד שבעים השרים, הממונים על אומות העולם, שהם חצוניות, חג"ת נהי"ם, שכל אחת כלולה מעשר, והם ע'. והקב"ה חִלֵק אותם ע' ממונים לשבעים אומות, כל אחד ואחד כראוי לו, כמ"ש, בְּהַנְחֵל עליון גוים בהפרידו בני אדם יַצֵּב גבולות עמים למספר בני ישראל.

רמד) כמה הבטיח הקב"ה לישראל בכמה מקומות, שינחיל להם העולם הבא. כי לא רצה לקבל לחלקו שום עם ולשון, רק את ישראל לבדם. ומשום זה נתנה להם תורת אמת, לזכות על ידה ולדעת דרכיו של הקב"ה, כדי שינחלו את ארץ הקודש. כי כל מי שזכה בארץ הקודש הזאת, יש לו חלק לעולם הבא. כמ"ש, ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ.

רנ) כל עמי העולם עובדי עכו"ם, נתן אותם הקב"ה תחת שרים ממונים ידועים. וכולם הולכים אחר אלהיהם. וכולם שופכי דמים ועושי מלחמה, גוזלים ומכים ומנאפים, ומתערבים בכל העושים מעשים להרע, ומתגברים תמיד בכחם להרע.

רנה) הגיע זמן קריאת שמע. קם וקרא ק"ש והתפלל תפלתו. אח"כ אמרו לו, והרי למדנו, שמטרם שהאדם יוצא לדרך, צריך לקבל רשות מרבונו ולהתפלל תפלתו.

רסא) אשר מצא את הַיֵּמִם במדבר. כתוב הַיֵּמִם, חסר י', לאמר מיעוט. ואומר, כי אלו הן בריות משונות, מבני בניו של קין, מאחר שקין גורש מעל פני האדמה, שכתוב, הן גרשת אותי מעל פני האדמה ומפניך אסָתֶר.

רסז) הללויה אודה. דוד המלך כל ימיו היה עוסק בעבודת הקב"ה. והיה קם בחצות לילה, ומשבח ומודה בשירות ותשבחות, כדי לתקן מקומו במלכות שלמעלה.

רעד) אתה סתר לי מצר. אתה סתר לי, זה הקב"ה, שהוא סתר ומגן לאדם, ההולך בדרך התורה, קו האמצעי. והוא מסתתר בצל כנפיו, שלא יוכלו להרע לו. שואל, א"כ מצר תצרני, למה לי, כי הוא אותו הדבר כמו אתה סתר לי? ומשיב, מלמעלה ומלמטה. מלמעלה יש לו לאדם שונאים, וע"ז נאמר, אתה סתר לי. ומלמטה גם כן, זהו היצר הרע. וע"ז נאמר, מצר תצרני, והוא צר למעלה וצר למטה, כמ"ש יורד ומסית עולה ומשטין. ואלמלא היצר הרע, לא היה נמצא לאדם שונא בעולם. משום זה כתוב, מצר תצרני, על היצר הרע.