פרשת חיי שרה

א) וַישאו את יונה ויטילוהו אל הים ויעמוד הים מזעפו. מהו הטעם, שהים הרעיש על יונה ולא הרעיש עליו הארץ, הנוקבא. כיון שהולך לחוץ לארץ, כדי שלא תשרה עליו השכינה, ונמצא שברח מארץ ישראל, הנוקבא. למה הים נאחז בו כשהלך, ולא הארץ שממנה ברח?

ט) ויהיו חיי שרה. אנחנו, בעלי המשנה, קרובים היִינו לפנימיות המדרגה, שמענו קול מתהפך להשפיע ממעלה למטה ומתפשט בעולם.

מאחר שז"א, שהוא קול, עלה והכריע והשלים ב' קווים ימין ושמאל דבינה, בהארתו שם ממטה למעלה, הוא מתהפך ומתפשט משם לעולם, ומאיר ממעלה למטה הקול, עוקר הרים, ומשבר סלעים תקיפים. כלומר, שהארתו עוקר ומשבר כל הקליפות.

יג) ויהיו חיי שרה. מה השינוי, שנאמר מיתתה בתורה מכל נשי העולם, שלא נאמר מיתתן בתורה. הרי כתוב, ותמות רחל, ותמות שם מרים.

כא) אשרי הוא מי שממעט את עצמו בעולם הזה, כמה הוא גדול ועליון בעולם הנצחי. מי שהוא קטן בעוה"ז, הוא גדול בעולם הנצחי.

כג) ויהיו חיי שרה. אלו החיים הם כולם למעלה, בבינה. מאה שנה, שהוא כתר, למעלה. ועשרים שנה, שהם חו"ב, למעלה. ושבע שנים, שהם ז"ת, למעלה. שהם ג"ר וז"ת דבינה, שמשם קיבלה שרה החיים, שהם המוחין. בכולן נאמר שנה, ובשבע, נאמר שנים. שכתוב, מאה שנה, ועשרים שנה, ואח"כ, שבע שנים.

כז) מזמור שירו לה' שיר. מקרא זה, הפרות אמרו אותו. כמ"ש, וַיישַרנה הפרות בדרך. מהו וַיישַרנה? שהיו אומרים שירה חדשה. ואיזה שירה אמרו? מזמור שירו לה' שיר חדש.

לב) חלפו עם אוניות איבה. כי כמה אוניות שטות תוך ים הגדול, ויש ביניהם אוניות וספינות נבדלות זו מזו, ואלו אוניות של הנחש השטות ביניהם נקראות אוניות איבה.

לז) לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים. היוצא לדרך יתפלל ג' תפילות, ולומר לאלו השלושה, אינו צריך ג' ברכות נפרדות, אלא אפילו בברכה אחת יכול לעשותו. כי כל שאלותיו של אדם יכול לכלול אותם בברכת שומע תפילה.

פ) למה כל מיני כשפים וקסמים אינם נמצאים אלא רק בנשים? משום שכשבא נחש על חוה, הטיל בה זוהמה. רק בה הטיל ולא בבעלה. והכשפים נמשכים מזוהמת הנחש. לפיכך נמצאים הכשפים בנשים.

פח) אברהם היה יודע סימן באותה מערת המכפלה. וליבו ורצונו שם היה, משום כי מקודם לכן נכנס לשם וראה את אדם וחוה צפונים שם. ומאין היה יודע, שהם היו, שהרי לא הכירם קודם? אלא ראה צורתו של אדם, ונסתכל בה, ונפתח לו שם פתח אחד של ג"ע, והבין, כי צורה ההיא של אדם עומדת אצלו. כי הבין, שמתוך שהיה בחייו בג"ע, זכה להיקבר לאחר פטירתו בפתחו של ג"ע.

צד) אמרו בעלי המשנה פרשה הזו, שפרשוה בענייני הנשמה. אשר אברהם הוא הנשמה, ושרה הגוף. אשרי חלקם של הצדיקים בעולם הבא, שכך הוא התורה בלבם כמו מַעיין גדול, שאע"פ שסותמים אותו, מרוב המים יפרצו ויפתחו מעיינות הנובעים לכל עבר.

קיח) ואברהם זקן בא בימים. אשרי תבחר ותקרֵב ישכון חצריך. מקרא זה נתבאר אבל אשרי האיש שדרכיו רצויים לפני הקב"ה, והוא חפץ בו לקרבו אליו.

קמ) והנה אופָן אחד, נעשה נשמה. שאע"פ שאופָן בכל מקום הוא שֵם הנפש, מכל מקום אומרת המשנה, שהשם אופָן שבכתוב זה, חזר ונעשה נשמה.

קנד) ואברהם זקן בא בימים. באותו העולם, שהוא ימים, כלומר אור, ולא בעוה"ז, שהוא לילה. בא בימים, ספירות העליונות שבעולם העליון, שהם אורות, ונקראים ימים. בא בימים, שבא באותם העולמות שהם נבחנים לימים, מטעם אותם ההנאות והכיסופים שהוא נוחל.

רכד) ויהי הוא, טרם כילה לדבר, והנה רבקה יוצאת. כתוב, יוצאת. היה צריך לומר, באה, כמ"ש, והנה רחל בתו באה. שיורה, שהקב"ה הוציאה מכל אנשי העיר, שכולם היו רשעים. ורבקה יוצאת, ונפרדת מכלל בני העיר, שהיתה צדקת. ותרד העַינָה, כתוב עם ה'. והוא, כי נִקְרֶה לה שָׁמה, בארה של מרים, הנוקבא דז"א בעת שמאירה בהארת חכמה.

רל) שִׁמְעָה ה' תפילתי. מה הטעם שכתוב שִׁמְעָה, ולא שמע? ולמה במקום אחד כתוב, שמע ה' וחָנֵני, ובמקום אחר, שִׁמְעָה? אלא בכל מקום, שכתוב פעם שמע, הוא לזכר, לז"א, וכשכתוב פעם שִׁמְעָה, הוא לנקבה דז"א. שִׁמְעָה, כמ"ש, שִׁמְעָה ה' צדק, וצדק הוא הנוקבא דז"א. שמע, הוא כמ"ש, שמע הויה וחָנֵני. שהוי"ה הוא ז"א. וכן, שמע בני. וכן, הסכת ושמע. שכל אלו הם לזכר.

רמח) ויביאה יצחק, האוהלה שרה אמו. כתוב, האוהלה, כי חזרה שם השכינה, הנקראת אוהל. משום כי כל זמן ששרה היתה נמצאת בעולם, לא נסתלקה ממנה השכינה, ונר היה דולק מערב שבת לערב שבת, והיה מאיר כל ימות השבוע. ואחרי שמתה, כבה הנר. וכיוון שבאה רבקה, חזרה שם השכינה, והנר חזר ונדלק. כתוב, שרה אמו, שדמתה לשרה בכל מעשיה.

רנז) וַיוסף אברהם, ויקח אישה, ושמה קטוּרה. קטורה זו היא הגר. כי אחר שנפרדה הגר מן אברהם, וזנתה אחר גילוליו של אביה, אח"כ חזרה בתשובה, ונתקשרה במעשים טובים. ומשום זה נשתנה שמה, ונקראה קטורה, שרומז, שנעשית קטורה במעשים טובים.

רסב) ולבני הפילגשים מתנות. מהו מתנות? אלו הן מיני מדרגות תחתונות של הקדושה בלתי מתוקנות, שהן שמות של מיני רוח הטומאה. ונתנם להם, כדי להשלים המדרגות. כלומר, שיטהרו אותם וישלימו את המדרגות של הקדושה. ויצחק נתעלה על כולם באמונה העליונה, שהיא בינה.

רסה) מזמן שחרב בית המקדש, אין ברכות שורות בעולם ונעצרו. כביכול שנמנעו מלמעלה, מעולמות העליונים, ומלמטה, מהתחתונים. וכל אלו מדרגות התחתונות מתגברות והולכות, ושולטות על ישראל, משום שישראל גרמו את זה בעוונותיהם. ועניין חסרון הברכות בעולמות העליונים, הוא משום שהתחתונים אינם ראויים לקבל מהם.