פרשת ויצא. חלק ב'

קצ) מה רבּו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית. מה רבּו מעשיך ה', מורה שאין להם מִספר, מוחין דחסדים. כולם בחכמה עשית, מורה מוחין דמספר, דחכמה. ואע"פ שמשונים זה מזה, יצאו כולם בזמן אחד, בבת אחת.

רלח) ויהי, כאשר ילדה רחל את יוסף, ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה. מה ראה יעקב שביקש ללכת לדרכו כשנולד יוסף? ומטרם שנולד יוסף לא ביקש כלל ללכת לדרכו? ראה שנולד שׂטנו של עשיו.

רנג) למנצח לִבְנֵי קורח על עלָמות שיר. כל אלו שירות ותשבחות שבני קורח היו אומרים, כולם אינם חדשים, אלא חידשו שירות ותשבחות ישנות, שכבר היו מקודם לכן. וכן כל אלו שירות ותשבחות שאמר דוד, וכל אלו שהיו עימו, ששמותיהם נזכרים בראשי המזמורים שבתהילים, כולם היו בסוד העליון, בינה, בסוד החכמה.

רנח) ג' מערכות מתחלקות לכל רוח, מד' רוחות העולם. ובכל מערכה ומערכה שבכל רוח יש שלוש מערכות אחרות. באופן, אשר למערכה הראשונה שברוח מזרח, יש שלוש מערכות, והן תשע, משום שבכל מערכה מאלו השלוש, יש שלוש מערכות, ונמצא שהן תשע.

רסז) ויזכור אלקים את רחל ויפתח את רחמה. כי בנים תלויים במזל, שהוא הנהר היוצא מעדן, המזיל ומשקה את הגן, ז"א. ומשום זה כתוב בה זכירה, כי זכירה מזכוֹר, ז"א, ופקידה מנוקבא. כתוב, וה' פקד את שרה, שלא ממזל, כי לא כתוב בה זכירה.

רפו) הנגלו לך שערי מוות ושערי צלמות תִּרְאֶה. זה אמר הקב"ה לאיוב, כשהיה מצער את עצמו על דיניו של הקב"ה. איוב אמר, הן יקטלֵני לו אייחל. שאמר ג"כ, אם יקטול אותו, לא ייחל לו.

רצא) ויזכור אלקים את רחל וישמע אליה אלקים ויפתח את רחמה. למה כתוב כאן ב' פעמים אלקים, שדי לומר, וישמע אליה ויפתח את רחמה? אלא אחד מעולם הזכר, בינה הנקראת אלקים. ואחד מעולם הנקבה, הנוקבא דז"א, הנקראת ג"כ אלקים.

רצד) ויאמר, נוֹקבָה שכרך, ואתֵנה. מהו נוֹקבָה? אותו הרשע אמר, אני רואה, שיעקב אינו מסתכל אלא רק בנקבות. ומשום זה יעבוד לי. ע"כ אמר, נוֹקבָה שכרך.

שב) כל אלו המקראות ללמד חכמה באות. דברים העליונים יש מהם, שתלויים במעשים, כמו תפילין וציצית, ומהם בדיבורים, כמו קריאת שמע ותפילה, ומהם בכוונת הלב, כמו אהבה ויראה.

שז) ועל זה נתכוון יעקב לעשות מעשה בחכמה, לכוון מעשיו על פי מדרגות העליונות, שכתוב, ויקח לו יעקב מַקַל ליבנֶה לח ולוּז וערמון. וכתוב, כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו.

שכג) כתוב, ברכות לראש צדיק. הלוא היה צריך לומר, לצדיק? אלא ראש צדיק הוא עטרה הקדושה, עטרת יסוד. ראש צדיק זה יעקב, ת"ת, וגוף. ונקרא ראש צדיק, משום שמקבל הברכות ומשפיע אותן לצדיק, אל היסוד, שנקרא צדיק, ומשם נזרקים לכל צד, לימין ושמאל שבמלכות, וכל העולמות מתברכים.

שכו) כתוב נער הייתי גם זקַנתי ולא ראיתי צדיק נעזב. על היחוד הקדוש נאמר.

שכז) ולא ראיתי צדיק נעזב. שיבחו של ייחוד ז"א ונוקבא, שאינו נמצא יום, ז"א, בלי לילה, הנוקבא. כי הלילה נמצא דבוק ביום תמיד, ז"א בנוקבא. והצדיק, יסוד, נאחז למעלה, בז"א, יום. ונאחז למטה, בנוקבא, לילה.

שלא) וַיתֶן אותם אלקים בִרקיע השמים. זה הוא צדיק, יסוד.

שלב) ב' רקיעים הם, התחלה וסיום, זה שווה לזה.

ההתחלה רקיע השמיני, בו תקועים כל הכוכבים קטנים וגדולים, רקיע העליון הסתום.

שלז) יִשְׂבְּעוּ עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע. לבנון, בינה שחזרה לחכמה. כי לבנון: ל"ב נון, אותיות ל"ב נתיבות החכמה, ונון (50) שערי בינה.

שמא) אוי לרשעי עולם, שאינם יודעים ואינם מסתכלים בדברי תורה, וכשהם מסתכלים בה, הנה משום שאין בהם תבונה, דברי תורה דומים בעיניהם, כאילו הכל היה דברים ריקניים ואין בהם תועלת. והכל הוא משום שהם ריקניים מדעת ותבונה, כי כל הדברים שבתורה כולם הם דברים עליונים ויקרים. ובכל מילה ומילה כתוב בה, יקרה היא מפנינים.

שסב) חַי ה' וברוך צורי וירום אלקי יִשְעי. כתוב, חי ה'. והאם איני יודע שהקב"ה הוא חי? אלא אפילו צדיק, יסוד, נקרא חי, כי צדיק ממשיך הארת החכמה, אור החיה, וע"כ נקרא חי.

שסד) לא יגרַע מצדיק עיניו. כשהרשעים אינם שולטים בעולם, ונאבדו מהעולם, אז צדיק שולט בעולם, כמ"ש, לא יחיה רשע ומשפט עניים יתן, שהרשעים יאבדו מהעולם.

שסח) אֶת קרבני לַחְמי. הקרבן של הקב"ה בכל יום, לזון העולם, לתת כלכלה למעלה ולמטה, כי בהתעוררות שלמטה עם הקרבת קרבן תמיד, מתעורר למעלה השפעת השפע, שבזה מתכלכלים כל אחד כראוי.

שעה) ולבן הלך לגזוז את צאנו ותגנוב רחל את הַתְּרָפִים אשר לאביה. הַתְּרָפִים, עבודה זרה היו. נקראו תרפים לביזיון, מלשון בית התורפה. היו עבודה זרה, כי כתוב, למה גנבת את אלקָיי.

שפד) כתוב, זכר ונקבה בְרָאָם. כמה יש לנו להסתכל בדברי תורה, ז"א, קו האמצעי. אוי להם, לאלו ערֵלֵי לב וסתומי עיניים, הדבקים בקו שמאל, שנסתמו מחכמה, עיניים, ומבינה, לב.