פרשת בהעלותך

א) אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה רצה בהם, ונתן להם תורת אמת, עץ החיים, שבו יורש האדם חיים לעולם הזה וחיים לעולם הבא. שכל מי שמשתדל בתורה ואוחז בה, יש לו חיים.

ה) אשרי העם, יודעי תרועה. ה', באור פניך יהלכון. אשרי הם ישראל, שהקב"ה נתן להם התורה הקדושה, ולימד אותם דרכיו להתדבק בו, ולשמור מצוות התורה, לִזכות בהם לעולם הבא.

יג) כתוב, ותנח התיבה בחודש השביעי... על הרי אררט. כמה חביבים הם דברי תורה, שבכל מלה ומלה יש סודות עליונים, והתורה כולה נקראת עליונה. למדנו י"ג מידות שבתורה, כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד.

כ) בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. כאן לקחה כנסת ישראל, המלכות, אור, שאמא עלאה, בינה, מתעטרת.

כה) כתוב, בנה בניתי בית זְבול, לך מכון לשבתך עולמים. בית זבול, כי כשנפקדו בידי המלכות כל גינזי המלך, שהוא ז"א, והיא שולטת בהם, אז נקראת בית זבול.

כט) באר חפרוהָ שָׂרים כָרוּהָ נדיבי העם. באר, זו כנסת ישראל, המלכות. חפרוה שרים, אבא ואמא שהולידו המלכות. כרוה נדיבי עם, האבות, חג"ת דז"א, כמ"ש, נדיבי עמים נאספו עם אלקי אברהם.

לג) כתוב, וייסע מלאך האלקים ההולך. מלאך האלקים זה כנסת ישראל. ונסעה בעזרת האבות, כלומר, קיבלה אז מג' קווים חג"ת, הנקראים אבות.

מב) הנה האבות, בנסיעות, בג' מקומות. במעשים, להעלות מ"ן. בקשרים, היינו ביחודים, שמתקשרים זה בזה. כי בכל שם מע"ב שמות אלו, נקשרים כל האבות יחד, שהם ג' הקווים.

מח) כבר נאמר מעשה המנורה וכל תקוניה וכל מה שבה. ולמה נאמר כאן פעם שניה? אלא כיון שהנשיאים הקריבו קרבנות המזבח, וכל התקונים הראויים לו, בא הכתוב וסיפר מעשה המנורה, שהוא תקון ע"י אהרון.

נא) מצאתי בספרו של שלמה המלך, שהקטורת היא לשמחה ולהעביר המוות. משום שהדין נמצא ממזבח החיצון, מלכות. והשמחה והחדוה וקשר האור הם ממזבח הפנימי, שכל שמחה עומדת בו, שהיא בינה.

נד) זאת אשר ללויים. הלוי, בן חמש ועשרים שנה, עולה למקומו ומתעטר. וחמש ועשרים שנה יעבוד עד שעולה למדרגת חמישים.

נו) מהו הטעם, שהזהיר אותם כאן על הפסח? והרי כבר נאמר להם במצרים. אלא בשנה השנית היה, וישראל חשבו שהפסח אינו נוהג אלא במצרים. וכיון שעשו אותו פעם אחת במצרים, חשבו, שלא צריך יותר.

סה) ויעשו... את הפסח במועדו. מהו, ויעשו? שהיה לו לומר, ויאכלו. כל מי שמראה מעשה למטה כראוי, הוא כאילו עושה אותו למעלה, כיון שבשבילו נתעורר הדבר למעלה הוא, כביכול, כאילו עושה אותו.

עו) וכל טומאה, נידה ומצורע וזב וזיבה ויולדת, אש הגבורה שורפת אותם. כי הנשמה היא כלי של הקב"ה, והקב"ה אינו שורה בה, עד שמתלבנת באש הגבורה. שכתוב, הלא כה דברי כאש נאום ה'. ובאש זה, אם יצר הרע הוא ברזל, הוא מתפוצץ.

עט) אם הנשמות הן מגושמות, שהן ככלי חרס, שבירתם זו טהרתם, כמ"ש, נשברו נטהרו. וכמ"ש, זבחי אלקים רוח נשברה. אבל אלו העוסקים בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, שהן אש ומים, ואלו שמשתדלים בסודות התורה, שהוא אור, שכתוב בו, ותורה אור, הם נטהרים ע"י התורה. ואינם צריכים גיהנם.

פח) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. אלו הם בעלי קבלה. אלו הם המשתדלים בזוהר הזה, הנקרא ספר הזוהר. שהוא כתיבת נח, שמתקבצים בה, שניים מעיר, ושבע ממלכות, ולפעמים אחד מעיר ושניים ממשפחה, שבהם מתקיים, כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו. סוד התורה נקרא בן.

צה) פיזַר נתן לאביונים, צדקתו עומדת לעד, קרנו תָּרוּם בכבוד. פיזר, הוא כמ"ש, יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד. כיון שנותן פיזור הזה לאביונים, ראוי להתברך. ונוסף עוד, בכל, בעושר, בחיים.

ק) ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהינשא החיות מעל הארץ יינשאו האופנים. ובלכת החיות, בהשפעה של מעלה היו הולכים.

קיב) דגל השני מחנה ראובן, מחנה מזוינת, יוצאי צבא מבן כ' ומעלה, נשר, בשליטת המלאך אוריאל, קו אמצעי, נסיעתו של הדגל לצד דרום, שהוא קו ימין וחסד. ב' ממונים עם אוריאל. שמשיאל וחסדיאל.

קיח) דגל השלישי מחנה דן, פני שור, שמאל, גבריאל, קו שמאל, נוסע בצד צפון של המשכן, שהוא שמאל. ועם גבריאל יש ב' ממונים, קפציאל וחזקיאל. כי גבריאל כנגד דן, וב' הממונים הם כנגד אשר ונפתלי, המחוברים לדגל מחנה דן. שור הזה הוא מצד שמאל.

קכד) דגל הרביעי, דגל מחנה אפרים. מבחינות החיות, פני אדם. מד' המלאכים, רפאל. נוסע, במערב. כל אלו הם בחינות המלכות. ועימו רפואה, כי בצד אדם, נכלל דין העליון בו, ומתרפא.

קכז) ויהי בנסוע הארון. הנ', שהיא מחזירה פניה לאחור בב' מקומות, לפני פרשת ויהי בנסוע, ולאחריה,

.

קלד) זרע גד, כמו גדוד, שהוא לקיים זרע וצבאות בארץ.

קלו) מהו השינוי, שאמר משה בדבר זה למעלה כמו אל נוקבא, שכתוב, אם ככה את עושֶׂה לי, שאומר לשון נקבה, את.

קמ) כמה הם בני אדם קשי לב, שאינם משגיחים בדברי עולם ההוא כלום. הרע שבלב, האחוז בכל אברי הגוף, עושה להם את זה.

קמח) ויאמר ה' אל משה, אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, הרי הם לתת להם מאכל אחר, שאינו מן השמים, שהוא מדרגת משה.

קמט) אשרי חלקו של משה, שהקב"ה רצה ביקרו. עליו כתוב, ישמח אביך ואמך.